פורקן

דמעה דמעה, לאט נוטפת,
בכוחה האחרון את שפתיה נושכת.
אבל הרגש חזק, ובבכי היא מתפרצת.

הכאב משחרר, ריגשותיה בחוץ,
כפותה לחלוטין, אבל ליבה בחוץ.