מאפר לעפר

אני לא הבחור המגניב שפעם היה 

הסתכלתי על כל הסממנים שבמראה

הרגשות שלא הצלחתי להדחיק עד הסוף

התפרצו בבת-אחת וחשפו את הבלוף

מה בדיוק חשבתי לעצמי? 

זה לא יכול להשאר כמו שזה עכשיו

התסכול הוא מצב נתון, יום-יומי 

כמו כלב שרודף לעצמו אחרי הזנב

לאט שכחתי שפעם גם הייתה אחת 

שמעצמי היא ניסתה להציל אותי 

אבל כמעט וגררתי אותה לתהום איתי

אז היא הלכה לחפש משהו אמיתי