לפני שנה. 22 בנובמבר 2023 בשעה 20:25
אני שומעת את הנעליים הכבדות שלך מתקרבות אל הדלת
פעמון הרוח בכניסה מנגן כאילו מרגיש שאתה קרוב אליו
הפרות גועות הלילה. הלוואי והייתי יודעת למה,
אבל זה בשנייה מוריד לי את כל החשק.
אתה נכנס ואיתך משב של קור עדין אבל מצמרר
ואני נדרכת כולי,
מתחת לשמיכה העבה אני עושה את עצמי לא שומעת
אבל אני שומעת את הבגדים שלך נופלים על הרצפה ואת המים זורמים
בום. בום. בום.
ההדף מעזה רועם ומרעיד את החלונות,
כמו שהצעדים שלך עושים לי ללב.
אתה ממהר להכנס מתחת לשמיכה, שלא יברח החום שהכינותי מראש.
הקור של הקצוות שלך מרגש אותי,
אתה צוחק ונושך לי את הכתף, נשיכה מציצה נשיקה,
אני נצמדת אלייך הכי שיש,
יותר צמוד מזה ואנחנו נמסים אחד לתוך השני.
לפחות ככה זה מרגיש עכשיו.
היד שלך מחליקה בין הרגליים שלי,
אתה נאנח מהפרש הטמפרטורה הפסיכי שבין האצבעות שלך לכוס שלי,
את ההפתעה שלי קשה לפספס. אני מתרגשת בטירוף.
"התגעגעתי אלייך כל כך"
"אז תהיי ילדה טובה ותנהגי כמו שאני אוהב היום בלי להתחכם."
אתה נותן לי לטעום את עצמי, מחדיר אצבעות אל הפה שלי, מרגיש את הלשון שלי, את השיניים, בודק אותי כמו סחורה שלך. אני מהנהנת, אני אהיה ילדה טובה. נראה לי.
"תשכבי על הגב"
אני מסתובבת על הגב והמבטים שלנו נפגשים,
לרגע אתה מחייך והעיניים שלך נדלקות בניצוץ מטריף,
אולי גם שלי, לפחות ככה זה מרגיש.
האצבעות שלך עדיין בפה שלי ואני מוצצת ומלקקת ונושכת אותן בעדינות,
בפתאומיות אתה מוציא אותן ותופס לי את הלסת, מתקרב אליי מאוד מאוד מאוד
נכנס בין הרגליים שלי, רק מונח עליי,
נוגעים שפתיים לשפתיים, זין לשפתיים,
"תשאפי"
אנחנו שואפים לרגע את אותו האוויר
אבל אתה מצמיד את הפה שלך לשלי ונושף
אני משתוללת בתוך המוח שלי מההנשמת פחמן דו חמצני שלך
מנסה להפוך אותו לחמצן שמיש,
אתה עם יד ימין צובט לי את הפטמה באהבה ששמורה רק לידיים שלך
21
22
23
ונותן לי לשאוף אוויר קצת יותר מאוזן.
אני לא נאבקת, כמעט, מחייכת, מצחקקת,
אולי מהלחץ, אולי לרגע חשבתי שזו הייתה הנשימה האחרונה שלי להיום.
אתה מוצץ ונושך את הפטמות שלי, פעם אחת ופעם את השנייה,
אתה מתקשה בטירוף ואני כבר מתקשה להישאר בשקט.
נושכת את השפה ואתה עושה תנועה מהירה וחייזרית עם הראש שמוציאה קליק מהצוואר שלך
"את יודעת מה זה עושה לי שאת נושכת את השפה"
אני מרימה גבות, "מה?"
אתה מנחית עליי סטירה עם חיוך.
"את מתגרה בי"
"נשבעת שלא"
גב כף היד.
וואו.
איזה פרץ של אדרנלין.
אני צוחקת.
גם אתה צוחק.
מחזיק לי את הראש עם 2 ידיים,
מחזיקה לך את הידיים
אתה מתרגז מזה
"תורידי ת'ידיים''
מורידה.
"תפתחי את הרגליים. עוד. עוד."
כשזה מספיק לך, אתה מכוון, לאט לאט,
רק את הקצה בהתחלה,
העיניים שלך עולות אל שלי
"תשאירי את העיניים שלך על הפנים שלי. שאני לא אתפוס אותך מסתכלת למטה."
אני רק מהנהנת, לא יכולה להוציא הגה. רק נשימות חנוקות, מתוקות, של ציפייה ודריכות, של התחננות.
אני מסתכלת על הגבות היפות שלך, על הזקן שלך, השפתיים, האף, הריסים, ובדיוק כשאני מתאהבת בך שוב אתה נכנס אליי עד שהאגן שלך נצמד לשלי,
והעיניים שלנו מצליבות אישונים
אתה מנשק אותי חזק ואני נושכת את השפה התחתונה שלך,
הלשונות שלנו משחקות איזה משחק מצחיק
ואנחנו נקרעים מצחוק תוך כדי שאתה מזיין אותי
אני מחזיקה את הרגליים שלי ואתה מחזיק את הראש שלי
והאנחות שלך, כל כך יפות, כל כך מדליקות אותי,
אני ממש קרובה ומתחילה לפעום והרטיבות שלי מתחילה להפוך לכמעט כמעט השפרצה,
אתה נוהם ויוצא ממני,
מפליק לי על הכוס, אני מתחרפנת.
תופס אותי בכתף והופך אותי על הבטן,
"6"
אני מתרוממת על הברכיים והידיים,
אתה מתארגן ותופס לי את השיער,
ועם כל מילה, אתה משאיר לי סימן אדום בצורה של היד שלך על התחת שלי
מי
אמר
לך
שאת
יכולה
לגמור?
- סליחה
אין
מחילה
אתה תופס את הדגדגן שלי בין האגודל לאצבע שלך, מנער אותי ממנו,
נושך לי את המותן חזק.
אסור
לצעוק
בבית
הזה
אני מחניקה את עצמי אל הכריות,
אתה משולהב, נוהם וגונח,
מושך אותי מהשיער,
נעמד ליד המיטה,
"את יודעת מה לעשות"
הפה שלי כבר מוכן, מהנהנת ופותחת אותו אתה מניח את הזין שלך על הלשון החמה שלי,
אני מלקקת בעדינות את המתיקות המופלאה שהיא אתה,
אני מעבירה אותו על השפתיים ומחדירה אותו לפה שלי, יונקת ושואבת וממלאת אותך ברוק שלי,
אתה מחייך עם חצי עיניים עצומות,
אתה יודע שאתה לא צריך לדחוף לי את הראש,
אני לבד כבר דוחפת אותו,
נחנקת ממך, כמעט עד קצה הרפלקס,
מוציאה ומוצצת את הביצים שלך בעדינות אבל תמיד יש טיפה יצר מכאיב שרוצה לעשות חזק מידי.
אתה עושה 'ממ' עצבני כשאני מגזימה ומושך חזק בשיער,
אני מייד אומרת סליחה עם העיניים,
אתה נותן לי סטירה עם הזין.
אני מרגישה שאתה כמעט גומר ואני לא רוצה שתצא מהפה שלי,
רוצה לבלוע הכל,
אבל אתה בכוח מתנתק ממני
דוחף אותי ומפשק את הרגליים שלי אל מעבר לכתפיים שלך,
חודר אליי עמוק, עוד כמה פמפומים ואתה גונח כמו החיה הכי גדולה בג'ונגל של הלב שלי, ממלא אותי ולא מפסיק לצאת ולהיכנס ממני,
ואני נדפקת ממך. כמה שאתה מדהים אותי.
אתה יוצא ממני עם הזין אבל מחדיר את האצבעות, מוצץ לי את הפטמה הימנית בטראנס,
אתה גורם לי לגמור ולהשפריץ את הזרע שלך, עם המה שזה לא יהיה שלי, ואני לא יכולה לשתוק יותר,
בבקשה -
"תצעקי אהבה שלי. עכשיו מותר לצעוק"
אני צועקת.
אתה צוחק. כולך רטוב.
אני מסתכלת עלייך, וצוחקת גם.
הפרות עדיין גועות.
"אני מקווה שהשארת מים חמים."