בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Kelle

יש סורגים
לפני 10 חודשים. 13 בינואר 2024 בשעה 17:47

יש פה בלוגים שמדליקים אותי בקטע מעצבן,

וגם טוב,

כי המון זמן לא אהבתי את עצמי מול עצמי.

אז עשיתי את המבחן הזה ועניתי על שאלות שחזרו על עצמן קצת כמו פסיכוטכני.

הנה עשרת הראשונים (והחשובים)

94% Switch
79% Primal (Prey)
76% Rope bunny
73% Brat
73% Submissive
69% Voyeur
60% Non-monogamist
58% Masochist
57% Dominant
56% Vanilla

 

אוהבת גם שאף פעם אני לא 100% בכלום, אבל תמיד נשארת ונילית :) 

לפני 10 חודשים. 13 בינואר 2024 בשעה 15:10

תכתבי מה את באמת חושבת 

בלי מעצורים.

במחבואים אני ממש טובה.

 

אם אתה מזהה את השפתיים שלי,

אז בהצלחה עם להתמודד עם המיינד פאק,

ותשאיר את זה בינינו.

 

לפני 10 חודשים. 13 בינואר 2024 בשעה 9:43

 

מצאתי 

לפני 10 חודשים. 11 בינואר 2024 בשעה 20:03

מבית חולים להגיד לי שהם קיבלו (באיחור של 3 חודשים) את המכתב הפנייה מרופא מומחה ולמרות שקבענו תור, אין צורך לביופסיה לפי מה שהוא כותב, רק מעקב אולטרסאונד כל 6 חודשים

כאילו אוקיי אז כבר עבר חצי מחצי שנה

וזה תכלס רק גדל וזה חונק אותי בינתיים

אבל לא הספקתי להגיד לפקידה המטומטמת והיא ניתקה לי בפרצוף.

 

אז כמו שאני מכירה את עצמי כבר לא אכפת לי ומחר אני אשכח שאני אי פעם צריכה להתעסק בזה

ובעצם לאט לאט אני ארגיש יותר ויותר מעפן עד שיום אחד יבוא האיש שלי

וכשהוא יחנוק אותי הוא יגיד לי פאק יש לך שם גוש בצוואר

ואני אגיד לו וואי שיט נכון זה המעקב שלי

ופוף הלך הסקס

 

לפני 10 חודשים. 11 בינואר 2024 בשעה 19:15

ואולי הפעם זה טוב

אולי הפעם אני צריכה להיות סוף סוף אני

אני יודעת ששם בפנים יש אני קטנה שמרגישה דברים גדולים

אבל היא יודעת שלא משנה כמה היא תצרח או תהיה שקטה

הרגשות האלה הם שלה ואף אחד לא יודע לראות או לקרוא אותם

אבל תמיד מישהו קורא אותם כמו שהוא רוצה

ומייחס להם דברים שהוא רוצה לדעת

אף אחד לא שואל אותה

למה כתבת את זה?

שואלים תמיד

על מי כתבת את זה?

אז למה אני בוחרת לענות? ואיך לעקוף את התשובה האמיתית?

כי אני

לא חייבת

לכם כלום

וכי אני

צריכה להתאמן

על תגובות מסובבות

לפני 10 חודשים. 11 בינואר 2024 בשעה 19:11

אני רוצה להיות בתוך העור שלך

להרגיש איך זה מרגיש שהיד שלך מחזיקה את הזין שלך

איך זה מרגיש שהיד שלי מחזיקה את הזין שלך

להתפתל בתוך הפה שלי שעוטף אותך

רוצה לעשות את זה יותר ויותר טוב כשנתחלף

להגיד לעצמי דרכך בדיוק איך לעשות את זה יותר טוב

כדי שתנשך את השפה התחתונה ותחשוק שיניים ותנהם עליי

להגיד אל תפסיקי דרך הלסת הנעולה

להיות אני בתוכך.

רוצה שתדע איך זה מרגיש כשאתה מלטף את הפטמות שלי,

מעביר את הלשון,

מנשק את האוזניים שלי.

שתרגיש את הצמרמורת הזאת שאתה עושה לי כשאתה סתם, נושם.

 

איף את, והפנטזיות המוזרות שלך.

 

 

 

 

לפני 10 חודשים. 11 בינואר 2024 בשעה 17:56

בסוף הכל נופל (וקם)

על זמן שאול.

אתה תחזור ותדבר איתי שוב

על הספה שלי

עם הסיגריה שלך

הנעליים ליד הדלת 

כי אתה תרגיש בנוח.

את ואני זה ככה (אתה עושה עם הידיים תנועה משונה, מצמיד את שתי האצבעות מקבילות אחת לשנייה) 

ואז תעיף מבט ירוק אחד עם הסיגריה בפה וחצי חיוך

קלינט איסטווד קטן עלייך

וגם ככה (אתה הופך ביד אחת אצבע ואגודל לעיגול ומכניס את האצבע השנייה בתוכו)

ותגחך באינפנטיליות.

אני רואה את זה,

אני יודעת איזה חלונות פתוחים

ואיך השמיים נכבים כדי לתת לך להאיר.

מתגעגעת אלייך,

לאין-ריח שלך. 

ההיית או שחלמתי חלום

רוצה לעשות ממך מיקרודוסינג מצד אחד

ואוברדוסינג מצד שני

לנשק לך את המצח,להחזיק ידיים,לחכך אפים

רומנטיקנית מגעילה,

ילדה

מכירה אותך מחיים קודמים

כל השאר יאכזבו אותי שוב

ואיכזבו אותי כבר

ואתה

לך אני סולחת

נר שנדלק בלי אש

רק מכוח המחשבה.

 

 

אוהבת אותך. מאוד.

לפני 10 חודשים. 11 בינואר 2024 בשעה 15:24

מצלמת שטויות ביום גשום ורואה אותך בכל מקום.

נודניק

 

 

לפני שנה. 22 בנובמבר 2023 בשעה 20:25

אני שומעת את הנעליים הכבדות שלך מתקרבות אל הדלת

פעמון הרוח בכניסה מנגן כאילו מרגיש שאתה קרוב אליו

הפרות גועות הלילה. הלוואי והייתי יודעת למה,

אבל זה בשנייה מוריד לי את כל החשק.

אתה נכנס ואיתך משב של קור עדין אבל מצמרר

ואני נדרכת כולי,

מתחת לשמיכה העבה אני עושה את עצמי לא שומעת

אבל אני שומעת את הבגדים שלך נופלים על הרצפה ואת המים זורמים

בום. בום. בום.

ההדף מעזה רועם ומרעיד את החלונות,

כמו שהצעדים שלך עושים לי ללב.

אתה ממהר להכנס מתחת לשמיכה, שלא יברח החום שהכינותי מראש.

הקור של הקצוות שלך מרגש אותי,

אתה צוחק ונושך לי את הכתף, נשיכה מציצה נשיקה,

אני נצמדת אלייך הכי שיש,

יותר צמוד מזה ואנחנו נמסים אחד לתוך השני.

לפחות ככה זה מרגיש עכשיו.

היד שלך מחליקה בין הרגליים שלי,

אתה נאנח מהפרש הטמפרטורה הפסיכי שבין האצבעות שלך לכוס שלי,

את ההפתעה שלי קשה לפספס. אני מתרגשת בטירוף. 

"התגעגעתי אלייך כל כך"

"אז תהיי ילדה טובה ותנהגי כמו שאני אוהב היום בלי להתחכם."

אתה נותן לי לטעום את עצמי, מחדיר אצבעות אל הפה שלי, מרגיש את הלשון שלי, את השיניים, בודק אותי כמו סחורה שלך. אני מהנהנת, אני אהיה ילדה טובה. נראה לי.

"תשכבי על הגב"

אני מסתובבת על הגב והמבטים שלנו נפגשים,

לרגע אתה מחייך והעיניים שלך נדלקות בניצוץ מטריף,

אולי גם שלי, לפחות ככה זה מרגיש.

האצבעות שלך עדיין בפה שלי ואני מוצצת ומלקקת ונושכת אותן בעדינות,

בפתאומיות אתה מוציא אותן ותופס לי את הלסת, מתקרב אליי מאוד מאוד מאוד

נכנס בין הרגליים שלי, רק מונח עליי,

נוגעים שפתיים לשפתיים, זין לשפתיים,

"תשאפי"

אנחנו שואפים לרגע את אותו האוויר

אבל אתה מצמיד את הפה שלך לשלי ונושף

אני משתוללת בתוך המוח שלי מההנשמת פחמן דו חמצני שלך

מנסה להפוך אותו לחמצן שמיש,

אתה עם יד ימין צובט לי את הפטמה באהבה ששמורה רק לידיים שלך

21

22

23

ונותן לי לשאוף אוויר קצת יותר מאוזן. 

אני לא נאבקת, כמעט, מחייכת, מצחקקת,

אולי מהלחץ, אולי לרגע חשבתי שזו הייתה הנשימה האחרונה שלי להיום.

אתה מוצץ ונושך את הפטמות שלי, פעם אחת ופעם את השנייה,

אתה מתקשה בטירוף ואני כבר מתקשה להישאר בשקט.

נושכת את השפה ואתה עושה תנועה מהירה וחייזרית עם הראש שמוציאה קליק מהצוואר שלך

"את יודעת מה זה עושה לי שאת נושכת את השפה"

אני מרימה גבות, "מה?"

אתה מנחית עליי סטירה עם חיוך.

"את מתגרה בי"

"נשבעת שלא"

גב כף היד.

וואו.

איזה פרץ של אדרנלין.

אני צוחקת.

גם אתה צוחק.

מחזיק לי את הראש עם 2 ידיים,

מחזיקה לך את הידיים

אתה מתרגז מזה

"תורידי ת'ידיים''

מורידה.

"תפתחי את הרגליים. עוד. עוד."

כשזה מספיק לך, אתה מכוון, לאט לאט, 

רק את הקצה בהתחלה,

העיניים שלך עולות אל שלי

"תשאירי את העיניים שלך על הפנים שלי. שאני לא אתפוס אותך מסתכלת למטה."

אני רק מהנהנת, לא יכולה להוציא הגה. רק נשימות חנוקות, מתוקות, של ציפייה ודריכות, של התחננות.

אני מסתכלת על הגבות היפות שלך, על הזקן שלך, השפתיים, האף, הריסים, ובדיוק כשאני מתאהבת בך שוב אתה נכנס אליי עד שהאגן שלך נצמד לשלי, 

והעיניים שלנו מצליבות אישונים 

אתה מנשק אותי חזק ואני נושכת את השפה התחתונה שלך,

הלשונות שלנו משחקות איזה משחק מצחיק

ואנחנו נקרעים מצחוק תוך כדי שאתה מזיין אותי

אני מחזיקה את הרגליים שלי ואתה מחזיק את הראש שלי

והאנחות שלך, כל כך יפות, כל כך מדליקות אותי,

אני ממש קרובה ומתחילה לפעום והרטיבות שלי מתחילה להפוך לכמעט כמעט השפרצה,

אתה נוהם ויוצא ממני,

מפליק לי על הכוס, אני מתחרפנת.

תופס אותי בכתף והופך אותי על הבטן,

"6"

אני מתרוממת על הברכיים והידיים,

אתה מתארגן ותופס לי את השיער,

ועם כל מילה, אתה משאיר לי סימן אדום בצורה של היד שלך על התחת שלי

מי

אמר

לך

שאת

יכולה

לגמור?

 

- סליחה

 

אין

מחילה

 

אתה תופס את הדגדגן שלי בין האגודל לאצבע שלך, מנער אותי ממנו,

נושך לי את המותן חזק.

אסור 

לצעוק

בבית

הזה

 

אני מחניקה את עצמי אל הכריות,

אתה משולהב, נוהם וגונח,

מושך אותי מהשיער,

נעמד ליד המיטה,

"את יודעת מה לעשות"

 

הפה שלי כבר מוכן, מהנהנת ופותחת אותו אתה מניח את הזין שלך על הלשון החמה שלי,

אני מלקקת בעדינות את המתיקות המופלאה שהיא אתה,

אני מעבירה אותו על השפתיים ומחדירה אותו לפה שלי, יונקת ושואבת וממלאת אותך ברוק שלי,

אתה מחייך עם חצי עיניים עצומות,

אתה יודע שאתה לא צריך לדחוף לי את הראש,

אני לבד כבר דוחפת אותו,

נחנקת ממך, כמעט עד קצה הרפלקס,

מוציאה ומוצצת את הביצים שלך בעדינות אבל תמיד יש טיפה יצר מכאיב שרוצה לעשות חזק מידי.

אתה עושה 'ממ' עצבני כשאני מגזימה ומושך חזק בשיער,

אני מייד אומרת סליחה עם העיניים,

אתה נותן לי סטירה עם הזין.

אני מרגישה שאתה כמעט גומר ואני לא רוצה שתצא מהפה שלי,

רוצה לבלוע הכל,

אבל אתה בכוח מתנתק ממני

דוחף אותי ומפשק את הרגליים שלי אל מעבר לכתפיים שלך, 

חודר אליי עמוק, עוד כמה פמפומים ואתה גונח כמו החיה הכי גדולה בג'ונגל של הלב שלי, ממלא אותי ולא מפסיק לצאת ולהיכנס ממני,

ואני נדפקת ממך. כמה שאתה מדהים אותי.

אתה יוצא ממני עם הזין אבל מחדיר את האצבעות, מוצץ לי את הפטמה הימנית בטראנס,

אתה גורם לי לגמור ולהשפריץ את הזרע שלך, עם המה שזה לא יהיה שלי, ואני לא יכולה לשתוק יותר,

בבקשה - 

"תצעקי אהבה שלי. עכשיו מותר לצעוק"

אני צועקת.

אתה צוחק. כולך רטוב. 

אני מסתכלת עלייך, וצוחקת גם.

הפרות עדיין גועות. 

"אני מקווה שהשארת מים חמים."

 

לפני שנה. 20 בנובמבר 2023 בשעה 18:51

מי זה מסביבי?

הצפצוף הזה נשמע לי לרגע כמו תחילתה של אזעקה.

כשאני מהאנשים שעומדים ומסתכלים אל השמיים

סופרים שניות בין הברק לרעם

מתזמנים את קרבת הגשם.

מכשפה אנליטית.

 

ניצודה,

אני גוף מים,

רגליי קבורות באדמה אדומה,

נושפת ונושפת

אבל זה לא מונע ממני להישרף.

 

---

להגיד שאני לא מתגעגעת לעיניים הירוקות שלך זה שקר

להגיד שאני לא חושבת כל יום על החיוך הממזרי שלך זה שקר

אתה בכלא, אמיתי, אני מרגישה את זה.

אתה לומד תורה ומאמין באלוהים כי לא נשאר לך אף אחד להאמין בו.

אתה מלפף את רצועות העור בכל בוקר חזק חזק אל הגוף המקועקע שלך ולא חושב עליי אפילו לרגע.

אני יודעת - כי הם אומרים לי בלי מילים

כי כל עוד הם פונים אליי ומבקשים שאבוא אליהם אני יודעת שאתה לא תוכל.

 

---

כשאתה אומר לי שזה עשה לך טוב לראות אותי (למרות שאני מרוחקת מתמיד מכל אינטרקציה אנושית) אתה רוצה מעבר או שסתם יספיק לך שנשב וננגן ואולי אפילו לא נדבר בכלל סתם מידי פעם נצחק כי יצא לנו קאנטרי אמיתי? 

אני באמת חושבת עלייך דברים טובים,

(אפילו שהאשימו אותי שאני בכלל איתך כי אני מעוניינת באחיך, למרות שעשית לי בלאגן בבטן מלא פעמים, ואני לך בחזרה, בהתרסה, ולמרות שפגעתי בך מלא אבל אתה לא הצלחת לפגוע בי)

כי מידי פעם אנחנו מייללים אל הירח באותו התזמון,

וגם זאבים בודדים זוכרים את הערך של הלהקה.

 

---

אני רוצה שתיקח את כל ההודעות שנכתבו במיוחד עבור צרכי הנפש 

ותמחק אותם על פי משקל

לא יודעת אם זה נכון, אבל הסיפור רק חוזר שוב

שלחתי לך מסר

אולי זה יעזור

אולי זה יעבור.

אני טבעונית, אבל תודה על המחשבה