התעוררתי ממש מוקדם
והרחתי עשן
אז פתחתי את כל החלונות
והתיישבתי במרכז הבית,
עצמתי עיניים
והרגשתי שאני מתחברת לאיזה גולדן שאוור של אלוהים
מן אור צהוב חם וקר
כבד וקל
מים ואוויר
ופשוט בכיתי,
כמו שלא בכיתי בחיים שלי.
6 בבוקר ואני בוכה על הרצפה בסלון.
פתאום הוא התמקם מולי,
והכנפיים שלו עטפו אותי.
וזה היה פסיכוטי,
הוא פתח את המגירות אסיד הכי עמוקות שלי
ששמרתי בהן את הטריפים הכי רציניים שלי.
שבע לטאות אש הולכות על הקירות,
ירוקה, כחולה, צהובה, כתומה, אדומה, סגולה, לבנה
והכנפיים שלו אמיתיות כמו התחושה של החזה שלו צמוד אליי,
רק אני והמלאך הזה,
שראה שאני בוכה ככה ובא לחבק אותי
וכולם עברו לי בראש, כל מי שאהבתי
כל מי שאני עדיין אוהבת
כל מי שאני יכולה לאהוב
טיילתי בין כל הערפילים של הבוקר הזה,
הלב שלי שבור מידי,
אבל הכל יהיה בסדר
ואז החתולה שלי באה אליי וחיבקה אותי, ממש הרימה את הידיים שלה לכתפיים שלי,
ואני יודעת
זה הובטח לי בלי מילים.
היה ירח כמעט מלא אתמול.
היום אני לא אספיק לצלם אותו כמו שרציתי.
