בשבוע האחרון החלטתי שאני לא משקיעה יותר אנרגיות באנשים שלא עושים לי טוב והנה ברוך השם אני לא משקיעה בעצמי כבר שבוע.
אבל עכשיו באמת -
סיימתי לרדוף אחרי מי שלא רוצה אותי
סיימתי לעשות מאמצים מיותרים
סיימתי עם כל השטויות והחוסר כנות
סיימתי לעשות מה ש''נכון''
סיימתי לחפש אישורים (זה לא נכון לגמרי עדיין)
אבל בסהכ אני מתקדמת.
נראה לי.
הייתי רוצה לכתוב פה על סקס ולהשליך עליכם איזה סיפור שיעמיד לכם את הזין המנטלי אבל המוח שלי לא באמת מצליח להתחרמן משום דבר כרגע כי אני פשוט בקרינג' מאוד גדול מעצמי ומכל מי ששכבתי איתו או אפילו סתם התנשקתי איתו.
כולם מרגישים לי כמו הלקאה עצמית ובזבוז מטורף של ערך עצמי. בזמן שיכולתי לאהוב אותי ולהיות הסקס גורו הכי טוב שלי, השתדלתי כל כך שאחרים יאהבו אותי ורק רציתי להיות פנטזיית המין המדוייקת שלהם עד כדי כך שעכשיו כשאני מסתכלת על עצמי אני תוהה מי אני בכלל ואם משהו ממה שאני אוהבת הוא אמיתי שלי או שהכל זה חלומות של אחרים.
