איכס אני לא מאמינה שהכלוב שולח התראות למי שעוקב אחריי כשאני מפרסמת משהו חדש.
זה כמו ריגול אבל מהסוג המוזר, מצלמה שמכוונת לחלון של השכנה מלמעלה.
-
אני חושבת המון על מה היה מתפתח אם הייתי בוחרת לעשות איתך משהו אחר, אם לא היינו נוגעים בכלל, או אם לא הייתי אומרת מה שאמרתי, או שואלת את השאלה ההיא שפירקה הכל, או אם הייתי אומרת מה שבא לי ומה היה כבר קורה אם הייתי מזדיינת איתך ממש טוב ואז נעלמת לך
בכלל יש טעם להתאמץ לנסות ולא רק לחשוב על מה היה אם?
ובכלל יש טעם לחשוב?
בא לי שהוא יאהב אותי.
שיסתכל עליי ככה
שידבר אליי ככה,
בזמן קצר כל כך,
ולזמן אינסופי.
כי עד שזה יקרה שוב
העיניים שלו כלואות לי בראש,
נעולות מאחורי כל הסורגים האפשריים,
רק שלא יברח לי הזיכרון -
שלא תברח לי היכולת להאמין שזה אפשרי בשבילי.
אני מרגישה שמתקדמת לכיווני עוד תקופה קשה של לכלוך וניקיון מעגליים, אחד רודף שני רודף שלישי
אני כל כך מקווה שתהיה לי הזדמנות להתאהב במישהו שבאמת יכול לקיים.
מאוד הייתי רוצה להתאהב בך,
להתמסר אלייך
אבל הבהרת לי שאין צורך,
שאם יש טעם, אז הוא מר.
