בנות, אני מת עליכן. באמת.
אני נורא אוהב לדבר עמכן, ללמוד להכיר אתכן, לשמוע מה עובר לכן בראש, איך היה היום שלכן, לצחוק אתכן ביחד, לנהל שיחות נפש מעמיקות אל תוך הלילה עם כוס יין על רגשות, פילוסופיה וסודות היקום (בהנחה שאתן מכירות אותם - אני אישית לא).
אין ולא יהיה מבחינתי קשר בסד"מי שלא מבוסס, קודם כל, על ידידות אמת. בלי ידידות אין אמון, ובלי אמון אין בדס"מ, נקודה.
עכשיו משהבהרתי את כל זה - אני לא נמצא כאן בשביל למצוא ידידות, ובטח שלא כאלה שאני רק מתכתב איתן. יש לי די והותר ידידות, תודה. אני לא אגיד לא לעוד, אבל קחנה רמז דק מהפרופיל שלי וממודעת ההיכרות שלי.
ובאשר להתכתבויות: יותר מעשרים שנה אני מתכתב באינטרנט. היו ועדיין יש לי די מתכתבים משני המינים בשביל לפרסם עשרה כרכים בעובי של מלחמה ושלום מבחינת כמות המלים ששפכתי ועודני ממשיך לשפוך בחדווה על התכתבויות. במלים אחרות - גם לא בשביל להתכתב אני כאן.
אז בשביל מה אני כן כאן בעצם? שאלה טובה. חכו... חכו...
אני כאן בשביל למצוא נשלטת. אני מזעזע במקוריותי ובישירותי, אני מודע לכך, אבל מה לעשות - זה המצב. את שיחות הנפש אפשר לשמור לאחרי שנחליט אם אנחנו מתאימים זה לזו, והתכתבויות זה פנטסטי בשביל שיחה רצינית או שתיים. אחרי זה אני כבר מצפה לשיחת טלפון, וזמן קצר אחרי זה - אם מתאים כמובן - אפילו לפגישה פנים אל פנים לשתות קצת קפה.
לא בא להתנשא עליכן, רק לתאם ציפיות. אני לא אביר מימי הביניים שמסתפק באהבה מרחוק וגם לא סופר מהמאה ה-19 שאין לו משהו יותר טוב לעשות מאשר למצוא חברים לעט.
לא לכולן זה מתאים, אני מבין זאת. יש כאלה שמצפות לחיזורים עדינים שיימשכו כעשור או שניים לפני שהגבר יעז בכלל לחשוב שהוא ראוי לראות את זיו פניך. אם זה מה שאת מצפה לו, סבבה, אני מאחל לך המון בהצלחה, אבל את ואני סתם מבזבזים את הזמן של שנינו.
חפרתי? סליחה. אל תעשו את אותה הטעות.
צ'או, במבינה
ואת שם שמחפשת קולר - לא בעוד עשור ולא בעוד שנה, אלא בתוך כמה שבועות כשתרגישי שפגשת את הגבר הנכון - אני עדיין מחפש אותך.
