לפני 6 חודשים. 26 באפריל 2024 בשעה 22:45
מי שלא חוותה שולט במילואים עוד לא חוותה כאב אמיתי באמת!
הגעגועים צורבים הרבה יותר מכל הצלפה
והחוסר שליטה על המצב בכל הימים והשבועות והחודשים הרבה יותר מגביל מכל האזיקים והקשרים שאי פעם נקשרו על הגוף
דיבורי השליטה מוחלפים בעייפות קיצונית שלו (ובאמת שזה כך עם מעט מאוד שינה בלילה)
ואת עדיין כנועה אבל לא בצורה הכיפית והמשחררת אלא כנועה למשהו אחר
לזה שהוא צריך שתהיי סבלנית ומבינה עד שהכל ייגמר כי אין ברירה
הוא השולט ואת הנשלטת שלו
ואת נשארת לבדך במיטה ומתייסרת
במצב הפסיכי והמעוות הזה שכבר נמשך יותר מידי זמן
וכמה שחסרה לך היד החזקה שלו על הצוואר שלך
הרבה יותר חסר שהוא פשוט יהיה שם לידך
כאבי הגעגועים לא משאירים סימן אדום אבל הם כן משאירים סימן של בור שנפער בתוכך
ועדיין את ממשיכה לחכות לו שיבוא ויוריד את המדים יחבק ויוכל סוף סוף לישון בשקט במיטה שלו
