בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מלחמה

בחיים לא כתבתי יומן. נשבע.
אבל הימים האחרונים והימים שעוד נכונים לנו יהיו קשים ועמוסים מידי. בשבילי. בשביל הנפש שלי. בשביל היכולת להשאיר הכל בבטן.
מה גם שאני נמצא בזווית סופר מעניינת.
קצין צעיר ואסרטיבי, שאיפה שהוא בלב הוא נשלט שכל רצונו הוא לרצות. להיבלע ברצון של מישהי..
קראתם עד לפה - תודה!
מבטיח שיהיה מענין.
לפני שנה. 26 באוקטובר 2023 בשעה 8:53

שעון הלחימה פוקד בדפיקת שניותיו

פעל!

זוז!

אכול!

סע! 

כעת ירי!

לאחר מכן הורדת פקודה!

יש לך כמה שעות מנוחה, נצל אותם לשינה, בפקודה!

קום! צריכים אותך! 

 

וחוזר חלילה.

 

ואני במחילה - האם יש בשעון מקום להרפות ולו במעט? לתת ולו לרגע מקום קצת להיבלע?

אולי,

חיבוק?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י