יומן מלחמה

עומד עם האקדח

מטווח מפונפן אי שם

ויורה ויורה יורה

מנקב מטרת נייר

בחורי מוות זעירים

ונזכר איך הורגים 

וליבי מבקש לברוח 

אולי שלא? להרוג?

לעזאזל כמה נבלות יש בעולם.

תתאפס. המוח צועק.

משדר לי בריפיטים 

מראות סיוט של רחובות חרובים 

אתה יורה כדי להציל.

ולי ברור 

שאם אטול חיים

אפגע בנפשי ללא הכר

ואם לא אציל את אחי

מנטילת חייו

נפשי תחדל מלהתקיים.

יום אחד יהיה פה טוב. 

ושקט 

אולי, הלוואי.