לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומן מלחמה

בחיים לא כתבתי יומן. נשבע.
אבל הימים האחרונים והימים שעוד נכונים לנו יהיו קשים ועמוסים מידי. בשבילי. בשביל הנפש שלי. בשביל היכולת להשאיר הכל בבטן.
מה גם שאני נמצא בזווית סופר מעניינת.
קצין צעיר ואסרטיבי, שאיפה שהוא בלב הוא נשלט שכל רצונו הוא לרצות. להיבלע ברצון של מישהי..
קראתם עד לפה - תודה!
מבטיח שיהיה מענין.
לפני 4 חודשים. 15 ביולי 2024 בשעה 10:08

תמיד הייתי טועה בשיר.

זה כואב? קורה?

ואולי זה לא משנה.

מי היה מאמין שכבר מעל תשעה חודשים אנחנו בסרט הזה.

לרגע האמנו שאנחנו כפסע.

ולרגע מחשבות שהנה הגענו - הנה סיימנו - ושוב. 

וזה כואב. וקרה ויקרה.

וממשיכים. ונושכים שפתיים וממשיכים.

כי כל צעד הוא להמשך הדרך

קדימה קדימה קדימה.

כי אין לנו ברירה.

יש כל כך הרבה משימות שיקרו 

כדי שנגיע. יום אחד.

ואולי זה יקרה בקרוב?

 

ואריק לביא מצוין תמיד - אבל קחו ביצוע ממש מעניין 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י