בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מלחמה

בחיים לא כתבתי יומן. נשבע.
אבל הימים האחרונים והימים שעוד נכונים לנו יהיו קשים ועמוסים מידי. בשבילי. בשביל הנפש שלי. בשביל היכולת להשאיר הכל בבטן.
מה גם שאני נמצא בזווית סופר מעניינת.
קצין צעיר ואסרטיבי, שאיפה שהוא בלב הוא נשלט שכל רצונו הוא לרצות. להיבלע ברצון של מישהי..
קראתם עד לפה - תודה!
מבטיח שיהיה מענין.
לפני שנה. יום ראשון, 1 בספטמבר 2024 בשעה 10:48

היינו שם 

פאקינג היינו שם

ממש למעלה

ולא ידענו

ולא יכולנו להושיע

אוף זה כל כך מתסכל.

 

כבר משבת בצהריים 

תסכול עמוק

לו רק 

 

ואני יודע שאין מה לעשות.

ושלא באמת יכולנו אחרת

וחמאס הרג אותם

לא אנחנו

אבל לו רק..

 

הרבה זמן לא כתבתי פה

ניסיון לחדש לעצמי את החיים 

יחד עם המילואים 

אבל לפעמים הכאב עולה מידי 

והלוואי ונירפא

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י