הנה למשל

באתי להתארח

מחפשת פרטנר לתה בשקיעה

חושבים שזה קל?

כן. די קל ונעים :-)

אני נכנסת לצ'אט לרענן את המלאי שלי

מליון חלונות אדומים עם קלישאות. התרפסויות. שטויות.....

נכנסת לשיחה עם מי שמעניין ונותנת הזדמנות של שלוש פסקאות לתפוס אותי

הרלוונטיים מקבלים הזמנה לטלגרם ושם הכל משתנה

פתאום הכלוב נעלם ונהיה טינדר. פתאום מתחילות בקשות ודרישות....אני רוצה לשאול גם. אני רוצה תמונה שלך קודם. תני לי מידע. הדדיות. בטחון. שוייניות........

אז בשביל מה אנחנו פה? פנית אליי כדי שאהיה פיירית? שאתחשב בך? שנעשה תורות? 

צחוקים

שלב הנפנוף הזה יותר מורכב, כי כבר בזבזתי עליו זמן. ובכל זאת אני ממשיכה בדרכי

לא מוחקת את הצ'אט ונותנת לזמן להציף את מי שראוי לי באמת

ואכן, אחרי שתיקה של כמה דקות הוא חוזר. שולח לי את התמונה ועונה על השאלות כמו ילד טוב

בשלב הזה אני  כבר יודעת להחליט

בשלב הזה הוא כבר יודע לספר לי על המבוכה הנעימה שיש לו בכל הגוף אחרי שהסכים לחוקים שלי

פה כבר אפשר להתחיל לשחק

ממאה לשלושה בערב אחד! כל הכבוד לי

ועכשיו נשאר לי לבחור עם מי אשחק קודם

נותנת משימות ושיעורי בית ומחכה

כבר נעים לי ולח לי מכל התהליך הזה

מזל שהתארגנתי עם אוסף מכובד ומדוייק של גברים שנמצאו ראויים כבר בסבב הקודם

ויש מי שירוויח כבר עכשיו מהתהליך הנהדר הזה

סופש מוצלח

ימים ארוכים של אימונים מוקפדים

לימדתי אותו לאונן בעמידה מול המראה, ערום ומצוחצח. מופיע עבורי, מקדיש לי כל נגיעה וכל תחושה. עוצר כשצריכה וממשיך כשמאשרת

לימדתי אותו מה להגיד, מה לעשות עם העיניים ובאיזה קולות אני אוהבת שמשתמש

לימדתי אותו להקדיש לי את התשוקה שלו

וכשהרגשתי מרוצה וסקרנית מספיק נפגשנו

בהתחלה קפה וטיול רגיל

את זה הוא כבר מכיר. הכל נראה ונילי ופשוט, אבל האמת מבעבעת מלמטה. אני בוחרת לו את ההזמנה. מאשרת לו כל ביס ולגימה, מקשיבה בעניין לדברים שהוא אומר ומלטפת קצת מתחת לשולחן. 

ואז נכנסנו לחדר

הוא עוד לא הוזמן להופעה. אני כבר קהל ותיק ויודעת מה אני רוצה. יודעת גם שיכול להמאס לי תוך דקה ושכבר עזבתי מופעים לא מדוייקים

מיד כשנסגרה הדלת הוא התפשט. עומד בבדיקה שלי וממשיך לספר לי בעניין על הספר שרציתי שיקרא עבורי. משמח אותי גם במילים שלו וגם בגוף שכולו מוכן עבורי

אני מתיישבת לקרוא קצת הודעות. הוא מעסה לי את הרגליים תוך כדי ומחכה

תיכף תתחיל ההופעה. אבל זה כבר לפוסט אחר

לקח בערך שבוע של הודעות. 

לימדתי אותו לשלוח לי בכל בוקר את הסלפי בזוית שאני אוהבת. להתכוונן לפני ולהגיד את המילים הנכונות כדי להכנס למצב שאותו אזהה בתמונה

הסברתי לי איך להתכוונן למצב שרותי כשאני שולחת לו הודעה ולהיות מוכן תמיד 

ואז התחשק לי

הודעתי לו שנפגשים בערב בטיילת. קצת לפני השקיעה. שיחכה לי מול הקפה בלי חולצה ועם פרח ביד

הוא מתבייש להיות בלי חולצה. וגם קר. 

ביטלתי

ופתאום עברה לו הבושה וחזר לו החום :-)

כשהגעתי הרגשתי את השמחה שלו ואת ההתכווננות אליי. אמנם הוא לא ראה אותי לפני הפגישה , אבל התרגש ואמר שזה בדיוק מה שהוא דמיין (ואני יודעת שהוא דמיין הרבה :-))

נכנסנו לקפה והזמנתי שתי כוסות תה. 

שתיתי את שתיהן לאט והוא החזיק לי בתור שולחן. יפה ומאושר

מדי פעם בדקתי , תוך כדי שיחה מעניינת, עד כמה הוא בספייס, פיזית ותודעתית. תענוג

אני נהנית לקחת לעצמי את ההתרגשות של הסאבים שלי. זה ממריץ אותי להמשיך למצוא אצלם עוד כוחות ועוד יצירתיות

ועכשיו קצת נמאס לי. אמשיך אחכ אולי