לקח בערך שבוע של הודעות.
לימדתי אותו לשלוח לי בכל בוקר את הסלפי בזוית שאני אוהבת. להתכוונן לפני ולהגיד את המילים הנכונות כדי להכנס למצב שאותו אזהה בתמונה
הסברתי לי איך להתכוונן למצב שרותי כשאני שולחת לו הודעה ולהיות מוכן תמיד
ואז התחשק לי
הודעתי לו שנפגשים בערב בטיילת. קצת לפני השקיעה. שיחכה לי מול הקפה בלי חולצה ועם פרח ביד
הוא מתבייש להיות בלי חולצה. וגם קר.
ביטלתי
ופתאום עברה לו הבושה וחזר לו החום :-)
כשהגעתי הרגשתי את השמחה שלו ואת ההתכווננות אליי. אמנם הוא לא ראה אותי לפני הפגישה , אבל התרגש ואמר שזה בדיוק מה שהוא דמיין (ואני יודעת שהוא דמיין הרבה :-))
נכנסנו לקפה והזמנתי שתי כוסות תה.
שתיתי את שתיהן לאט והוא החזיק לי בתור שולחן. יפה ומאושר
מדי פעם בדקתי , תוך כדי שיחה מעניינת, עד כמה הוא בספייס, פיזית ותודעתית. תענוג
אני נהנית לקחת לעצמי את ההתרגשות של הסאבים שלי. זה ממריץ אותי להמשיך למצוא אצלם עוד כוחות ועוד יצירתיות
ועכשיו קצת נמאס לי. אמשיך אחכ אולי
