ימים ארוכים של אימונים מוקפדים
לימדתי אותו לאונן בעמידה מול המראה, ערום ומצוחצח. מופיע עבורי, מקדיש לי כל נגיעה וכל תחושה. עוצר כשצריכה וממשיך כשמאשרת
לימדתי אותו מה להגיד, מה לעשות עם העיניים ובאיזה קולות אני אוהבת שמשתמש
לימדתי אותו להקדיש לי את התשוקה שלו
וכשהרגשתי מרוצה וסקרנית מספיק נפגשנו
בהתחלה קפה וטיול רגיל
את זה הוא כבר מכיר. הכל נראה ונילי ופשוט, אבל האמת מבעבעת מלמטה. אני בוחרת לו את ההזמנה. מאשרת לו כל ביס ולגימה, מקשיבה בעניין לדברים שהוא אומר ומלטפת קצת מתחת לשולחן.
ואז נכנסנו לחדר
הוא עוד לא הוזמן להופעה. אני כבר קהל ותיק ויודעת מה אני רוצה. יודעת גם שיכול להמאס לי תוך דקה ושכבר עזבתי מופעים לא מדוייקים
מיד כשנסגרה הדלת הוא התפשט. עומד בבדיקה שלי וממשיך לספר לי בעניין על הספר שרציתי שיקרא עבורי. משמח אותי גם במילים שלו וגם בגוף שכולו מוכן עבורי
אני מתיישבת לקרוא קצת הודעות. הוא מעסה לי את הרגליים תוך כדי ומחכה
תיכף תתחיל ההופעה. אבל זה כבר לפוסט אחר
