לא סאדיסט, טורף.
לראות את הגוף והנשמה שלך, לטרוף באגרסיביות, בכוח, להכאיב לך מרוב שהטוסיק שלך יפה ונואש לנחת זרועי.
לקחת את הגוף שלך ולטרוף אותו כאהבת נפשי.
לראות את הגוף שלך מגיב לפעולה שלי, ללמוד אותך, לראות את השקיקה לצעד הבא שלי.
לא,לא כל הפריימלים הם אלימים או חייתיים...לא בכולם יש את התכונות האלו.
לא מדובר בסקס אלים בהכרח.
עצם ההשתיכות לעולם השליטה הפריימלי לא מעיד בהכרח על אלימות.
על אף שיש קונוטציה מיידית לכך.
ישנם פריימלים (כמוני) עדינים שזקוקים למגע רך גם לשליטה שאינה מבוססת מעמדות אך כן מבוססת פריימל,פשוט,טבעי,ייצרי.
אני מאמין שלעולם המופלא הזה יש כל כך הרבה רבדים וצורות הסתכלות וכל אחד מתחבר אליו מנקודה אחרת.
כדוגמת מזוכיסטים שנהנים מהכאב, אך לא מגדירים עצמם נשלטים.
אני חייב לרצות לטרוף אותך, לא רק בגלל איך שאת נראית (שזה חשוב לי, אין מה לעשות) אבל גם בגלל מי שאת, המבט שלך, האופי שלך,הלב שלך,הנאמנות וההתמסרות שלך.
אני אוהב את ההתמסרות הזו אליי, בגלל מי שאני, לא בגלל הרצון להתמסר למישהו.
אני אוהב מאוד את הצמא למגע שלי, לפעולה שלי.
לטיז שלי.
לחניקה שלי.
לזה שאני יורה פעולה, והגוף שלך היפה שלך, מתענג על הפעולה שלי.
להכאיב, לכשל, להבעיר,לסמן.
שם אני נכנס ל״The Big Dog is Unleash Mode", הכל תחת שליטה.
קשה לי להגדיר את עצמי כ״שולט״ או כאדון,כששואלים אותי באיזה צד אני.
כיון שמשמעות התשובה לא תהיה זהה באוזן השואל.
בעיקר שולט בעצמי.
זו הילה מסביב למין שאליה אני מביא פרקטיקות בדס״מיות כמו אימפקט, שעווה, ריתוק, ומנטליות.
תראו אותי כאחד שרואה את השליטה ביד אחת עם המין.
אחד שלא נהנה מהסבל של הצד השני אלא משחרור העצמי למנה המונחת לנגד עיניו.
לא שליטה כדי להשפיל או להכאיב בהכרח, שליטה כדי לטרוף.
The Guardian