מחשבות ותהיות...
אתמול הראתי את הבלוג שלי פה לחבת ילדות ותיקה
חברה שלא קשורה לקהילה הזאת בשום צורה (היא דתיה)
ובכל זאת היא הייתה מהופנטת מהמילים שכתבתי
במשך רבע שעה היא דפדפה בין פוסט לפוסט כמו בפיד באינסטגרם
היא קראה הכל.
היא קראה מה כתבתי על הגוף שלי ועל ההתמודדויות שלי בעולם הבדסמ
ובכללי התמודדויות רגשיות כאלה ואחרות
ולראות אותה ככה שקועה במילים שלי גרם לי לחשוב הרבה על הכוח שבכתיבה
המטפלת שלי שנים ניסתה לגרום לי לכתוב יומן / בלוג וכל פעם סירבתי
המחשבה על כתיבה של דברים כל כך אישיים ואינטימיים גרמה לי להרגיש מאוד לא בנוח
ועכשיו אני חושבת
האם אני כותבת פה היום בשביל עצמי?
או האם אני כותבת בשביל האנשים שאני מדמיינת שקוראים את הבלוג שלי?
שאולי בעצם הם צריכים לשמוע בידיוק את מה שאני צריכה לשמוע כדי להרגיש טוב יותר
האם אני עושה לעצמי טיפול פסיכולוגי בעזרת כתיבה?
האם אני מנתחת את הכתוב וככה מגיעה למסקנות שאני צריכה להגיע לגבי עצמי?
