השעה כבר הייתה מאוחרת ושנינו היינו צריכים לקום מוקדם למחרת אבל הידיעה הזאת גרמה לי רק לרצות אותך עוד..
כל החברים כבר עזבו ורק אתה ואני נשארנו בדירה. נשענת על השולחן וניגשתי אלייך לנשק אותך.
כל הערב התלטפנו ועכשיו סוף סוף יכולים לטרוף אחד את השני.
ראיתי במבט שלך כמה אתה מתלבט אם להשאר או לנסוע הביתה לישון כמו שצריך לפני שבוע עמוס בטירוף.
לא רצית לעזוב. רצית דברים אחרים. רצית לעשות לי דברים.. דברים שובבים, סוטים... ראיתי על החיוך שלך כמה באמת קשה לך עד רמה של תסכול ההתלבטות אם להשאר או ללכת. הצעצוע החדש שלך שרק מחכה שתשחק איתו מולך ואתה צריך ללכת...
רציתי שתשחק בי ושתנצל אותי.
אחרי כמה דקות של התמזמזויות הפכת אותי עם הפנים השולחן פינת אוכל וכיפפת לי את הראש למטה על המשטח הקר. באותו הרגע הבנתי מה החלטת.. הבנתי שבעצם ניצחתי ואתה נשאר עוד קצת.. לפחות ככה חשבתי.
הורדת לי את הטייץ והזזת לי את התחתון הצידה. מזל שהפעם שמתי תחתון שפחות היה אכפת לי להרוס.. ירדת על הברכיים מאחוריי והתחלת לשחק בי. עם הלשון, עם האצבעות... כל תנועה יותר מענגת. התחושה הייתה שאתה כבר מכיר את הגוף שלי היטב היטב למרות שרק הכרנו. זה היה כל כך מחרמן...
המשכת ככה כמה דקות ואני מתחילה לחשוב שבעצם טעיתי ואתה רק מגרה אותי עוד קצת ואז מתכנן שוב לעזוב אותי כמו בפעם הקודמת...
בפעם הקודמת שהיית אצלי נתת לי רק טעימה מהיכולות שלך.. דחפת לי אצבעות, שיחקת לי בדגדגן, אבל לא עבר הרבה זמן ועזבת אותי. רק הספקתי להבהל טיפה מהגודל שבלט לך במכנסיים. לא נתת לי לטעום אותו אפילו.
כל השבוע השארת אותי מורעבת, ועכשיו אני מרגישה מן תחושת נוסטלגיה.
אוי ואבוי אם שוב פעם תעזוב אותי באותה המצב! רעבה ורטובה.
לא רציתי לתת לזה לקרות בשום מחיר אז הסתובבתי הזזתי לך את היד ממני, והקמתי אותך.
"אתה ממש אוהב להתעלל בי אני מבינה"
"מחרמן אותי שאתה ככה גונחת ומתענגת" ענית.
"אתה רוצה שאתחנן נכון?!" שאלתי.
"אתה רוצה שארד על הברכיים ואתחנן?".
לא ענית.
הסתכלת אליי וליטפת לי את הפנים.
הבנתי שאתה בעצם עדיין מחזיק את עצמיך. מחזיק את הפראי שבפנים שרק מחכה לצאת החוצה. כנראה חשבת שאם הוא יצא החוצה הערב לא יסתיים בקרוב ואז תדפוק את השעות שינה הכל-כך חשובות שלך...
ירדתי על הברכיים שלי ופתחתי את הרוכסן של הג׳ינס שלך. הסתכלתי לכיוונך לראות מה התגובה שלך.
לא התנגדת.
אחרי שהורדתי את הבוקסר שלך המבט המופתע שהיה לי על הפנים סיפר את כל הסיפור.
עם גודל כזה עוד לא התמודדתי. ידעתי כמה זה יכאב וכמה יהיה לי קשה להכיל אותו בחורים הקטנים שלי ובכל זאת המחשבה עליו בתוכי רק חירמנה אותי יותר.
התחלתי ללקק בתנועות איטיות מטה ומעלה. רציתי לראות כמה זמן אתה מסוגל לעמוד בפיתוי לפני שתרצה לזיין לי את הגרון חזק ומהר. להתפעתי החזקת כמה דקות טובות. אבל רגע המבחן הגיע וכמו שחשבתי, לא הצלחתי להכניס את כולו... מה לעשות שאני לא מתורגלת לגודל כזה?
אחרי כמה דקות עצרתי ביוזמתי וקמתי על הרגליים. רציתי אותך בתוכי ולא רציתי לבזבז את הזמן המועט שיש לנו על זיוני פה (ליטרלי).
כנראה בגלל שזה כל כך טרי ועדיין לא בנינו דינמיקה ברורה של שולט נשלט שוב פעם לא התנגדת למעשה. וואוו מי זאת המובילה הזאת היום?!
ניגבת לי את הדמעות שזלגו בפניי ונישקת אותי נשיקה תשוקתית ורטובה.
"כל כך בא לי שתחדור אליי" לחשתי.
לא הגבת.
"פליז בא לי להרגיש אותך בפנים"
לא הרבה זמן אחרי שאני בוהה בך עם ריר שנוזל לי מהפה ומתחננת שוב ושוב שתחדור אליי, שלפת קונדום מהארנק, כיפפת אותי לספה והתחלת לזיין אותי... לא ריחמת עליי בכלל.
מה לעשות, אני תמיד משיגה את מה שאני רוצה.
וככל שמאתגרים אותי יותר אני רוצה את זה יותר.
בסוף אף אחד לא עומד בפיתוי שלי... ואתה לא שונה מהאחרים (חוץ מהגודל שלך, פאק מי)
אכן צדקתי. זה כאב.. אבל כאב טוב... כאב של "תראה איך אני סובלת בשבילך כמו ילדה טובה"
כאב של "בטח שאתה מתחרמן מהמבט המתענה שלי ומהגניחות החזקות כל כך"
כאב מחרמן של "אני רוצה עודדד"
עזבת אותי באותו הערב מסופקת אך רעבה לעוד.
אני תמיד רוצה עוד.
מעניין אם אי פעם בחיים ארגיש מסופקת....
