מה מרטיב אותי?
הייתי מצפה שארטב מהמחשבה על סקס או אקט מיני
מזה שמלטפים אותי ומנשקים אותי בעורף
וכמובן מזה שדוחפים לי אצבעות או מלקקים אותי בדגדגן
הדברים הרגילים...
אבל אני בכלוב, אז כמו כולכם, משהו אצלי שבור, והדברים ה"רגילים" ממש לא עובדים עליי...
אז מה כן מרטיב אותי?
הציפיה
הציפיה למגע שלך, כשאני לא יודעת מתי הוא יגיע ובאיזה עוצמה. הציפיה למגע של הידיים שלך או להצלפה של השוט. עוד יותר אם יש כיסוי עיניים ואני קשורה למיטה..
ההתגרות
כשאני ממש רוצה אותך אבל אתה משאיר אותי רעבה. כשאני רוצה שתטרוף אותי ואתה יושב שם ובוהה בי כמו ציור. כשאני לא מקבלת את מה שאני רוצה.
הדיבור
כשאתה מדבר אליי מלוכלך ומתאר לי את כל הדברים הסוטים שאתה רוצה לעשות לי. כשאתה קורה לי קטנה שלך או לוחש את המילה "פאק" ואני רואה עלייך מה אתה מפנטז לעשול לי באותו הרגע.
המבט
המבט הרעב, הפריימל. כשאתה מסתכל עליי בעיניים של טורף. העיניים החודרות שמספרות הכל. כשאתה בוחן וחוקר אותי ואת הגוף שלי.
הזיכרון
כשאני נזכרת בדברים שעשית לי אמש. כשהזכרון דואך אבל ההרגשה של אותו הרגע שנשאר איתי תמיד.
הפנטזייה
Say no more
