מחשבות וסיפורים

לא מזמן הגיעה למשרד מזכירה חדשה. צעירה, חייכנית, מתולתלת. היא לא קשורה לתחום שאני מתעסק בו אבל לאחרונה מוצאת הזדמנויות לקפוץ "לבקר". לא שאני מתלונן, תמיד כיף כשבחורה יפה רוצה להיות בחברתך. היא התחילה להתעניין ולשאול על התהליך עבודה שלי. הסברתי לה ולמרות שזה יחסית מורכב היא מראה הבנה טובה.

לאחרונה היא התחילה לבוא לשבת לידי יותר, ואף לשבת קרוב אליי. כמה קרוב? עד כדי שאני יכול לדעת באיזה שמפו היא השתמשה ואיזה בושם היא שמה. 

לפני כמה ימים נפגשנו במטבחון ושאלתי אם היא רוצה שאכין לה קפה. הסמיקה וענתה בחיוב. כדקה אחרי זה היה מוכן והיא אמרה "וואי! זה מושלם! מעכשיו אני באה רק לפה לקפה שלי חחח" חייכתי לה והיא הסמיקה. 

המשכנו לדבר עוד קצת, קצת על עבודה, קצת על החיים הפרטיים שלה. היא סיפרה לי שהיא לא מזמן עברה לגור לבד ושזה "פותח לה אפשרויות שלא היו לה עד היום". שאלתי למה היא מתכוונת והיא ענתה "אני לא בטוחה שזה מתאים להגיד..."." עכשיו בכלל סיקרנת אותי" אמרתי לה. היא צחקקה והשפילה מבט. "רוצה שנלך למקום שקט יותר ואגיד לך?" היא שאלה. הסכמתי. לקחתי את היד שלה וירדנו לחניון. הרגשתי אותה מתרגשת אבל לא אמרתי כלום.

"נו? פה מספיק מבודד בשבילך?" שאלתי בצחוק. היא חייכה ואמרה "כן. פה זה בסדר...אז...מה שהתכוונתי זה...שעד עכשיו גרתי או עם ההורים או הם שותפות והיה לי קשה...להרגיש בנוח..." "באיזה מובן?" שאלתי. היא הסמיקה ואמרה "אתה יודע...באינטימיות..." וצחקקה. התקרבתי עליה ולחשתי לה" ועכשיו? את מרגישה יותר בנוח? להיות מי שאת?" היא הנהנה בראשה ולא אמרה כלום. "אז...אם אנחנו נהיה ביחד...ואני אלטף אותך ככה..." אני אומר בזמן שאני מלטף את היד שלה "אני אוכל לשמוע שכיף לך?" היא מתנשמת בכבדות. "כן...תמשיך..." ואם...אני אלחש לך באוזן מה אני רוצה לעשות לך...ימצא חן בעינייך?" "כןן.." היא אומרת בקול רועד "מה אתה רוצה לעשות לי?" היא שאלה. אני נושף על הצוואר שלה, מרגיש את החום שלה עולה, את הנשימות שלה..."את תצטרכי לחכות ולגלות, נסיכה קטנה..." בצמד המילים האחרון היא משתנקת. "אין הוא יודע מה אני אוהבת? זה כל כך ברור?" היא חושבת לעצמה. "כן, אני עונה לשאלה שהיא לא שאלה. לי זה ברור שזה מה שאת אוהבת." והעיניים שלה נפערות מאיך שאני מצליח לקרוא את המחשבות שלה.

"בואי ניפגש בהזדמנות, אחרי העבודה...ואם תתנהגי יפה, אולי אספר לך מה אני רוצה לעשות לך..." אני לוחש לה באוזן והיא כאילו נמסה מכל מילה שלי. אני מלטף את העורף שלה, משחק עם השיערות שלה." בסדר." היא אומרת. "היום בערב מתאים לך?" היא שואלת. "כן." אני עונה לה. "20:00 אהיה אצלך." אני אומר לה. היא מהנהנת ונותנת לי את הכתובת שלה. "אני כבר סקרנית חחח" היא אומרת בחיוך רחב. "זהירות, נסיכה קטנה...את יודעת מה אומרים על סקרנות..." אני אומר לה. היא מצחקקת ומסמיקה. 

"אני חושב שכדאי שנחזור לעבודה, לפני שמישהו יחשוד שקרה לנו משהו. "אני אומר לה. היא מסכימה ואני מלווה אותה למעלית. היא לא מורידה ממני את המבט עד שהדלת של המעלית נסגרת. "יום מוצלח" אני אומר לה וקורץ לה. היא מחייכת. 

-המשך יבוא-