סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחשבות וסיפורים

אין תיאור, תרקדו.
לפני חודשיים. 18 בספטמבר 2024 בשעה 18:37

לחלקים א' וב'

 

היא אוחזת בידי ומובילה אותי לדירה. אנחנו נכנסים ומדליקים את האור. בלי שתהיה מוכנה אני תופס אותה ביד מושך אותה לכיווני. מנשק אותה חזק. בתשוקה. מצמיד אותה לקיר. מרים את הרגל שלה ומטייל לאורך הירך שלה. מצמיד את האגן שלי לשלה. מחזיק את הצוואר שלה, מסובב את הראש שלה ולוחש לה באוזן "זה מה שרצית, נסיכה קטנה? זה מה שרצית להרגיש?" "כןןן…" היא עונה ונמסה לתוך המגע שלי.

אני מסובב אותה ומצמיד את הלחי שלה לקיר. מבליט את הישבן שלה. מלטף אותו. ספאנק! היא קופצת מהפתאומיות אבל לא בורחת. גונחת בקול, כאילו מופתעת מהתגובה של הגוף שלה. אני מלטף אותו ומפליק שוב! ויותר חזק! היא גונחת ורועדת. אני מעביר את היד שלי על הגוף שלה. מהאגן, לבטן, לצלעות, לחזה…היא מתמסרת למגע שלי. אני מצמיד את האגן שלי לשלה. מתחכך בה. היא מרגישה כמה שאני רוצה אותה. "פאק! כןן! איך ידעתי!" היא אומרת בלחש. "איך ידעת מה?" אני שואל. "ש..." היא מהססת. "ש...שאתה תדע איך לגעת בי איך שאני רוצה." היא אומרת במבוכה. "אני חושב שאת מדברת על משהו אחר…אני חושב שאת נהנית מלהרגיש מה מחכה לך…" אני לוחש לה באוזן, ומקנח בפליק נוסף. "כןן…בבקשה…"

"בואי נכין לנו קפה." אני אומר לה ומוביל אותה למטבח. אני ניגש למדף הספלים ובוחר לנו שניים. היא ביינתים לוקחת שתי קפסולות ומניחה ליד המכונה. "איך בחרת בדיוק את שני הספלים האהובים עליי?" היא שואלת בחיוך. "אינטואיציה" אני עונה לה עם קריצה. היא מסתובבת למכונה ומבליטה את הישבן שלה. מחכה להפלקה נוספת. אני לא מתמהמה ומספק את רצונה. ועוד. ועוד. אני מסובב אותה עם הפנים אליי. מלטף את הלחי שלה. מתקרב אליה, מריח את הבושם שלה. המכונה מסיימת את הכוס הראשונה. היא מתחילה להסתובב כדי לשים את הכוס השנייה אבל אני עוצר אותה ומסובב את מבטה חזרה אליי. בלי להוריד ממנה את המבט אני מזיז את הכוס, מניח את השנייה ומפעיל שוב את המכונה. "איך אתה יודע איך להפעיל אותה בלי להסתכל?" היא שואלת בזמן שהיא מביטה בי. "האצבעות שלי יודעות לגשש את דרכן גם בלי שאצטרך להסתכל." אני עונה לה ומגיש לה את הספל. היא מחזיקה אותה בינינו, ריח חזק של קפה בינינו אבל הבושם שלה עדיין ניכר. הכוס השנייה מוכנה והיא מסתובבת להגיש לי אותה." תודה" אני אומר לה ומסמן לה ללכת לסלון.

היא הולכת לספה לאט לאט, מדי פעם מסתובבת לראות שאני שם. היא מתיישבת ומסמנת לי לשבת לידה. אני מניח את הכוס ומתיישב. אני מביט בעינייה ומוקסם. "את יודעת מה את עושה לי, נסיכה קטנה?" היא מצחקקת. "כן, אני רואה. זה כיף." "את נהנית לראות את זה?" "מאוד. וגם להרגיש את זה." היא אומרת ומניחה את ידה על הירך שלי. אני מניח את ידי על הירך שלה ואומר "אז תרגישי." היא נרעדת ומשפילה מבט במבוכה. "אני יכולה ללכת רגע להחליף למשהו יותר נוח?" "כמובן." אני עונה לה. היא מחייכת ונעמדת." כמובן שגם אתה יכול" היא מצחקקת ומתחילה ללכת לכיוון החדר שינה.

כעבור כמה דקות ספורות אני שומע את הדלת נפתחת והיא חוזרת לסלון. לבושה בחזייה שחורה, חוטיני אדום וביריות. "וואו!" אני אומר לה." את אפילו יותר יפה בלי בגדים. "היא מצחקקת במבוכה ואומרת לי "תודה. וואו גם בעצמך." היא מוסיפה כשהיא קולטת שאני לובש רק בוקסר. היא מורידה את מבטה אליו ונושכת את שפתה. "פאק!" אני מרגיש כמה שהיא רוצה את זה. את הכמיהה בעיניים שלה. "את רוצה להרגיש אותו, נסיכה קטנה?" "כן בבקשה. אני יכולה?" אני מוריד לאט לאט את הבוקסר. חושף את הזין שלי והיא לא מסוגלת להוריד את מבטה. "וואו! כמה שהוא יפה. ועבה ממש!" נראה שבלי להרגיש היא יורדת על הברכיים. "מעניין למה הרגשת צורך לרדת על הברכיים" אני אומר לה. "כדי לראות אותו יותר טוב, או כי את יודעת שזה המקום שלך…" היא משפילה מבט במבוכה, מרימה את עינייה להביט בי. "אני רוצה לשרת אותך. לענג אותך. בכל דרך שתגיד." אני תוהה כמה זמן היא הייתה צריכה להתאמן על להגיד את המשפט הזה לפני שהצליחה, או שהאלכוהול עזר להוציא את זה ממנה בקלות.

אני מתחיל ללטף אותו ולשחק איתו מול המבט שלה. אני רואה כמה זה מחרמן אותה. "זה מה שאת רוצה?" "כןן! בבקשה תסכים לי לענג אותך." היא אומרת. "שכחת מילה אחת חשובה" אני אומר לה. היא מביטה בי בתמיהה. מריצה בראשה את מה שאמרה. "אדוני" אני אומר לה לבסוף. "אדוני." היא חוזרת אחריי. "בבקשה תסכים לי לענג אותך, אדוני" היא אומרת בתחינה. "כשאת מבקשת כל כך יפה, איך אני יכול לסרב?" אני עונה לה בחיוך. "אני מרשה לך."

היא מחייכת חיוך רחב ופותחת את פיה. מתחילה ללקק אותו. להרטיב אותו. מנסה להכניס אותו עמוק אבל לא מצליחה. היא משתעלת וממשיכה להרטיב אותו. אני מרגיש את החיה הפראית שבה מתחילה לפרוץ החוצה. המבוכה והביישנות עפו מהחלון. היא כמו לביאה. משחרת לטרף. חדורת מטרה. היא ממשיכה עוד ועוד. כל פעם קצת יותר. היא מרטיבה אותו עוד, עד שהוא נוטף מהרוק שלה ונוזל על גופה. אני אוחז בראש שלה ומקרב אותו אליו. היא באופן אינסטינקטיבי מניחה את ידיה למטה ופותחת פה. אני מכניס אותו לפיה ומתחיל לזוז. אני שומע אותה נחנקת ומשתנקת אבל לא עוצר. בתנועה אחת חזקה ומהירה אני דוחף אותו עמוק לגרון שלה ונשאר שם. "תירגעי! תעצרי את הנשימה! תרגישי את כולו בתוכך!" אני אומר לה. בהתחלה היא מפרכסת ונרתעת אבל לאט לאט נרגעת ומשחררת. אני יוצא. נותן לה לנשום וחוזר שוב. הפעם היא יודעת מה הולך לקרות ומוכנה לכך. היא פותחת את הפה, מחכה להרגיש אותי. אני נכנס כל הדרך פנימה. מרגיש את הביצים שלי על הסנטר שלה. היא מסתכלת לי בעיניים במבט מעורב של פחד וגאווה. אני יוצא. מורח את הרוק על הפנים שלה ועל הזין שלי. נותן לה רגע להסדיר את נשימתה. "פעם אחת אחרונה. מוכנה?" "כן אדוני." היא עונה ופותחת את הפה. אני מתחיל לאט. נכנס רק קצת. ואחרי שהיא מוכנה, אני דוחף אותו עמוק. הפעם היא לא מפרכסת. מקבלת אותו. "את לומדת מהר, נסיכה יפה." אני אומר לה. אני מנסה לצאת אבל היא לא נותנת לי. שואבת אותי לתוכה. מחזיקה עוד. אני מרגיש שאני עוד רגע מתפרץ. "אני גומר!" אני מתחיל להגיד והיא מסתכלת עליי ומנידה את ראשה בחיוב. "אני גומרררררר!" אני שואג ומתפרץ בפיה. הישר לגרון שלה. עוד! ועוד! היא מתכווצת בכל פעימה שלי אבל לא נרתעת.

לבסוף אני יוצא. היא מלקקת אותו. מנקה עד הטיפה האחרונה. "אף פעם לא הצלחת לעשות את זה. תודה אדוני. זה בזכותך" היא אומרת לי ומחייכת חיוך רחב. "איזה חלק מזה? למצוץ כל כך עמוק או לבלוע ישר לגרון?" "את שניהם האמת" היא מצחקקת. "הלוואי שיכולנו עוד." היא מוסיפה. "מה זאת אומרת 'הלוואי'?" אני שואל. "כי…" היא מנסה למצוא את המילים." את חושבת שבגלל שגמרתי אני לא יכול לענג אותך ולשחק איתך?" אני אומר לה. היא נבוכה וממלמלת. "ככה לפחות זה היה לי עד עכשיו, אדוני". אני מתכופף ומנשק אותה. עמוק. בתשוקה. מחזיק אותה בגרון ומרים אותה על הרגליים. דוחף אותה על הקיר. "את תגלי שהרבה דברים הם לא כמו שאת רגילה לעשות אותם, נסיכה קטנה וחרמנית שלי…"

 

--המשך יבוא--

Anig Muse​(אחרת){Magical} - I want to experience this
לפני חודשיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י