זין בפה, פרפרים בבטן...

לפעמים אני פשוט מקנא בכלבים.

אוהבים אותך על שאתה - הבעלים, היד המאכילה שגם מענישה, האלוהים.

ואתה אוהב אותם על שהם - צייתנים, ממושמעים, וכל תכליתם היא באמת באמת רק לציית ולאהוב אותך על שאתה - האלוהים.

לפעמים אני מקנא בכלבים.

נטולי אגו ומחשבה, כל שעל ליבם מתפרץ החוצה.

השמחה, הפחד, העצב, השובבות.

לפעמים אני מקנא בכלבים, על כך שמאלפים אותם וזאת כל תכליתם.

הייתי רוצה להיות כל כולי שלך. לחכות לשובך אחרי העבודה.

שכל מאודי יהיה רק למענך.

אבל לפעמים גורלו של כלב טוב משל בעליו.

ועל כן כל שנותר הוא לשווע.

ולקנא בכלבים.