האלוכוהול משפיע עליי מהר לאחרונה. מספיקה בירה אחת כדי לגרום לי לדבר הרבה הרבה, יותר מבדרך כלל, יותר משפטים ארוכים שלא נגמרים, הרבה פסיקים, מעט נקודות. בשתי בירות מהמקרר בבית, בית הילדות שלראשונה יש לי אותו לעצמי, תחושה טבעית להפליא למרות ראשוניותה, כבר לא הלכתי ישר. אז נשכבתי על הרצפה סתם כי זה היה הדחף הרגעי, הנקודתי, זה מה שרציתי לעשות ועל כן עשיתי, כמה שחרור יש בלשכב על הרצפה סתם ככה כי בא לך. אין הסברים, אין רציונל, רק לשכב על הרצפה.
מישהי אמרה לי שאני רציונלי כל כך, גם הרגש אצלי כפוף לרציונל, ואולי אין רגש. והנה היא צדקה, אמנם היא שרלטנית בתחומה, אבל כבר זמן מה אני יודע שבעיניי רגש הוא עוד פלוס או מינוס במאזן הענקי שאנחנו עושים לעצמנו בראש לפני כל פעולה או היעדר פעולה, ובזה אנחנו לא שונים מבהמת השדה ומחיית החצר ומהחרק ברווח בין הארון לקיר. אז אני מנסה לעבוד קצת על הרגש, יותר להרגיש, יותר לשחרר, פחות רציונל, וימים יגידו (ועד עכשיו הימים כולם אמרו שמה שהיה הוא מה שיהיה, למה שישתנה עכשיו משהו?).
פעם ראיתי באינטרנטים איזה וידאו ממלא השראה כזה, נאום של מפקד המארינס בטקס סיום הקורס שלהם או משהו, הוא אמר, יש לי עצה אחת בשבילכם - תסדרו את המיטה שלכם כל בוקר. ואני, שאני מסדר את המיטה כל בוקר מאז ומתמיד, מכסה היטב, מתחלחל מאלו שבאים ומתיישבים על המיטה בין המצעים עם הבגדים מהאוטובוס, הוא צד את אוזניי, הנה אני גם מסדר את המיטה כל בוקר, אולי קורצתי מהחומר של חיילי המארינס, אסתכל לקשיים בעיניים ואמשיך לצעוד עליהם ודרכם ולמרותם, אולי אכבוש ללא חת את המטרות שלי, אך טוב מכך, אולי תהיינה לי מטרות כבר. הוא המשיך ואמר, תסדרו את המיטה, כי ככה כבר השגתם משהו באותו היום, Accomplishment, תמיד באמריקאית הקפיטליזם מנצנץ ומפתה כמו סירנות על החוף, ואחרי שהשגתם את הדבר הראשון ביום, יהיה קל יותר להשיג את שאר הדברים, ובכל רגע שקשה, תיזכרו שכבר השגתם משהו היום.
הרבה השראה לא הייתה כאן בשלב הזה, נראה לי כמו Everybody's free לעניים, והנה גם חלום המארינס הלך ונגוז לו, המיטה עדיין מוצעת מדי יום, צברתי כבר צ'קליסט של הישגים להתפאר, אני אהיה מצוין בשיחות אקראיות של "אה, איזה יופי! ומה עשית שם? ושם?", ועדיין מרגיש שהרשימה האמיתית עדיין ריקה.
האלכוהול משפיע עליי מהר לאחרונה. הבילוי החברתי היחידי לאחרונה הוא דייטים, בילוי זה לא, ושם לא נהוג לשתות הרבה, וגם ככה אני עם אוטו לרוב, והנה הסף יורד ויורד, ואני פה כבר אחרי בירה אחת. תשובות אין כאן, אבל גם השאלות הולכות ומתמעטות.
