מילים כדורבנות

מוקדש ל-י. (המכונה "זובי") ול-ל. (המכונה "המכוערת").

שלום לכן, שותפות חדשות יקרות שלי. חבל שהחלטתן מההתחלה שאתן לא מתכוונות לחבב אותי, או אפילו לתת לי להרגיש בבית. זובי, באמת תודה על ההבנה שלך לאלרגיות שלי ולעצם העובדה שלא יכולתי להישאר בדירה הקודמת כי עם כל הכבוד, חתיכות חרא על הקירות ממש לא עושות לי את זה. תודה שאת מבינה שאין לי מקום אחר ללכת אליו, כי את הגוף שלי אני לא יכולה להציע עבור מיטה לישון בה אצל מישהו שהחשבתי כידיד. אם יש לך בעיה אישית איתי (מה שלא נראה לי כי את ממש לא טרחת לנסות להכיר אותי), יש לך פה לדבר, להזכירך.

מכוערת חביבה ובוגרת. תודה באמת שאת משתפת איתה פעולה.

כדאי ששתיכן תתחילו להיזהר ממני, כי מה שעשיתי כנקמה לשותפות הקודמות שלי על חתיכת החרא, יהיה כאין וכאפס לעומת מה שאעשה לכן. אני לא מתכוונת להישאר איתכן עוד הרבה, אם תאושר בקשתי לחדר בודד במעונות האחרים. תחשבו על זה לא כ"עין תחת עין", אלא כהגשת הלחי השנייה... רק שאי אפשר לדעת מה יקרה לכן מאחורי הגב. מכוערת חמודה, אולי יום אחד הטלויזיה שלך תתמלא נמלים ולא תדעי למה... זובי, אולי יום אחד כל הדברים שלך יעופו מהחלון ולא תדעי למה. תתחילו איתי- וזה לא ייגמר.

הייתי שמחה לשלוח אליכן כמה מהאנשים הנחמדים שאני מכירה פה, שיסחררו אתכן, יאמללו אתכן, יקשרו ויכאיבו לכן, ויביאו אתכן להכרה בכך שאתן שני אפסים קטנים ולא משמעותיים.

בשורה התחתונה, עם כל כמה שהשותפות בדירה הקודמת היו בהמות גסות ומלוכלכות, לכן יש בעיה פסיכולוגית חמורה ביותר, ולדעתי, מה שיפתור אותה יהיה פשוט לקחת את עצמכן בידיים ולהתבגר כבר!!!!!





או שאשלח אליכן שני אדונים אכזריים במיוחד...