צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים כדורבנות

בלי יומרות, בלי הכרזות. אני.
לפני 19 שנים. 9 ביולי 2004 בשעה 9:45

יש לפעמים קול קטן כזה שמציק במשך כל שנת הלימודים, ולקראת תקופת המבחנים הוא מתגבר. בכל פעם שיש לי מין צורך מסויים לקרוא מאמר ב"משטרי ביטחון" או לפתור עוד מבחן בסטטיסטיקה, הוא מתמרד, נעמד על קצות האצבעות וצווח בקולי קולות:
"לאאאאאאאאאאאאאאאא באאאאאאאאאאאא לייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
ואז אני הולכת לכתוב בבלוג שלי קיטורים, והוא נח.
ואז מתעוררים רגשי האשמה והולכים מכות עם הקול הקטן הזה, ותמיד הם מנצחים ואז אני באמת הולכת ללמוד......
ואז, שנייה לפני שאני קמה מהכיסא, הקול בועט, מתמרד וצווח:
"לאאאאאאאאאאאאאאאא באאאאאאאאאאאאאאאאא ליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!"

ואז אני הולכת לבקר בדומדומינה.

אחלה כוח רצון יש לי, אה?

ים_yam​(לא בעסק) - לא נורא, מקסימה שלי...
בסוף זה נגמר, זה לוקח כמה שנים אבל בסוף הסיוט הזה נשאר מאחוריך ובמגירה שלך יהיו כמה ניירות שתנפנפי בהם בכל קורות חיים ואתרי הכרויות (:
הגעתי למסקנה שאלו המקומות היחידים שאכפת להם מהתואר שלך.
למי שבאמת מכיר ואוהב אותך - זה ממש לא משנה.
לפני 19 שנים
@buba@​(נשלטת) - ים , כמה את צודקת .
קרעתי תחת בשביל תואר ואחרי שסיימתי כבר שכחתי מזה . חוץ מהפעמים הבודדות ששואלים אותי מה השכלה שלי ואז אני אומרת .
אין מה לעשות , צריך לעבור את תקופה הזאת ומאחלת שתעברי אותה כמו גדולה .
אני סומכת עלייך !!!!!!!!!!
בובה
לפני 19 שנים
הדום לרגלייך​(נשלט) - לעבור,לעבור,חייבים.השכלה היא מנבא מס 1 במוביליות במעלה הסולם הסוציו-אקונומי.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י