מילים כדורבנות

לאחרונה כל מיני בנים חושבים שאני ידידה שלהם ומתחילים לספר לי על חיי המין הבלתי מספקים שלהם עם חברותיהם.
ל.- אני באמת חושבת שאתה צריך להיפרד מ-י., למרות שהיא מקסימה. אני לא יכולה לומר לך את זה פנים אל פנים (כי אני רוצה שתגיע לזה בעצמך). HONESTY IS THE BEST POLICY. אם טוב לך אבל לא מספיק- צא וחפש את הכי טוב שיש. במקרה הזה- הכי טובה. אני יודעת שיש אחת כזו.
א.- כמו מה לעזאזל אני נראית לך? הכותל המערבי? ורדה רזיאל ז'קונט? אמנון ז'קונט?? כומר קתולי? מה אתה רוצה מחיי האומללים?! קודם רוצה שאלמד אותך ואחרי זה הופך אותי לאותה ידידה הכי טובה שמעולם לא פגשת ולכן אתה יכול ליילל לה באימייל כמה אתה מסכן שחיי המין שלך בזבל? אני באמת תוהה למה זה מגיע לי. הרי אתה התגשמות חלומותי (לפחות ככה זה נראה...), אז למה שארצה לעזור לך עם מישהי שהיא היריבה שלי? התשובה- כי למרות שאתה זבלן שכל שאני בכלל לא מכירה, אכפת לי ממך.
צ.- אתה אחד החברים הכי טובים שלי, אבל על מה לעזאזל חשבת כשקיטרת לי על "כואב לה, כואב לה"? רחמנא ליצלן! הרי זה תמיד ככה בהתחלה, ואתה לא מפסיק. בכל פעם שאני רוצה שנצא להסתובב ביחד- אתה לא יכול כי אתה עסוק איתה. אפילו כשאתם לא יוצאים. אני באמת באמת מאושרת בשבילך, ועם עוד פעם תתחיל להמטיר עלי מחמאות על איזה יופי אני נראית באמצע שאתה מחרמן אותה (והיא באמת מקסימה, אני מתה עליה)- אני אברח בצעקות אימים. ולחשוב שרצית להיפרד ממנה כדי למצוא לך מישהי יותר כוכנית, יותר שתלטנית, יותר.... אני. די!
בסה"כ אני בחורה טובה, אבל למה אני תמיד צריכה לשמוע את הצרות של כולם?