מילים כדורבנות

הלוואי שהייתה לי אחות גדולה, שאוכל לבוא ולספר לה דברים, להתייעץ איתה. הלוואי שהיה לי אח גדול, שהיה שומר עלי ומפחיד את הדייטים שלי ב"אוי ואבוי לך אם תפגע באחותי" לסוגיהם.
אם הייתה לי אחות גדולה, בטח היינו קונות דברים אחת לשנייה, היא הייתה לוקחת אותי לשופינג בת"א, היינו חולקות חוויות טובות ופחות טובות, היא הייתה נותנת לי כל מיני עצות טובות לחיים. היא הייתה בטח הכי טובה בהכל.
ואחי הגדול, אם היה לי... בטח היה גבר שבגברים. שקט שקט, אבל דפוק בראש. הוא היה מציק לי נואשות, אבל אם הייתי צריכה שמישהו יציל אותי מכל מיני צרות- הוא היה הראשון לעזור. אם הייתי לבד, הוא היה אוזן קשבת. אם מישהו היה פוגע בי, הוא היה מפרק לו את הצורה. אם הייתי רוצה הביתה, הוא היה בא לקחת אותי.
אבל אין לי אח או אחות גדולים. אני הבכורה. ועלי אין אף אחד שישמור. לפעמים הייתי רוצה להיות מי שאני באמת: אפרוח קטן של מישהו שאוהב אותי. ואין אהבה יותר גדולה וחברות יותר אמיצה מחברות בין אחים.