לפני 20 שנים. 12 באפריל 2004 בשעה 16:54
אולי אני בכלל לא דומית?
אולי רק ונילית קינקית?
אלוהים, מה אני עושה פה בכלל? הרי יש פה מכות, והעלבות, ואנשים שמתרפסים... מה לליידי קטנה ופחדנית כמוני ולכל זה?
את זה גם אמא שלי שאלה אותי, כשסיפרתי לה... ואמרתי לה שטוב לי פה, והאנשים סבבה, ויש לי מפה חברים ושאפילו בן הזוג האחרון שהיה לי היה מפה. וכמעט הכל היה נכון.
אני לא מצליחה למצוא את עצמי לגמרי: הרי אני לא הכי דומיננטית מטבעי, אלא ממש אוהבת להיות האישה המפונקת והמתוחזקת היטב, ושזה יבוא טבעי ולא בפקודה. אמנם אני לא מוכנה להיות נשלטת, אבל חשוב לי שברגעים שאני לא יכולה לתפקד או לחשוב כמו שצריך, יהיה מישהו שיקח אחריות על המצב. את הדבר הכי חשוב לא הצלחתי למצוא פה... כן, זוגיות.