מילים כדורבנות

היי.
כן, אני מדברת אליך. אתה שאמרת לי שאתה רוצה לקחת פסק זמן כדי שנתגעגע אחד לשני. אז לי יש מה לומר לך על זה: אתה חכמולוג קטן, פחדן, שפן ואימפוטנט. היה עדיף לו היית מעיף אותי לאלף אלפי עזאזלים ולא מעביר אותי את הגהינום הזה שכרוך בלשבת ולחכות לך שתתגעגע אלי...
אני אפילו לא יודעת איפה אתה עכשיו! ברחתי מירושלים לבית של ההורים כדי שלא אתפתה, חלילה וחס, לעלות מחר על האוטובוס הראשון לבית שלך ולשבת ולחכות מולו כמו איזו כלבה עצובה שהלכה לאיבוד. אולי אתה בכלל באילת? ואז בטוח שאתה לא חושב עלי כי אתה עם החברים.
מה כבר אמרתי לך שכל כך העליב? אילו היית אומר לי בפעם הראשונה- זה לא היה קורה שוב. אבל לא, אתה תחכה שאבין לבד... אולי לא סיפרתי לך את זה כשהתחלנו לצאת, אבל אני לא יודעת לקרוא מחשבות. וכן, לפעמים, כשלא ממש מכירים אחד את השני, עלולים לומר דברים ללא כוונה רעה והצד השני עלול לתפוס אותם כדברים איומים. זה כמו שאמרת לי: "אבל לא היה בא לי..." אז פשוט הדחקתי ולא נעלבתי יותר מידי. אולי תגיד לי כדי שאדע?
אתמול כתבתי לך מכתב והתזתי עליו מהבושם בריח וניל שלי. מתי אשבר ואשלח אותו?
נראה לי שהפסק זמן הטיפשי הזה ימשיך וימשיך עד שכבר לא נהיה יותר.
אולי במקום לברוח נדבר על זה ודי?
נמאס לי לברוח ואני לא מתביישת להודות שאם אאבד אותך, אני אהיה נורא עצובה...