מילים כדורבנות

מה אני עושה פה??
הרי לא מזיז לי להפליק לאנשים, ולהיפך- זה גורם לי דחייה מגבר, ולא משנה עד כמה הוא יהיה מדהים. עזבו להפליק, גרמתי לגבר מדהים ללקק את הזרע של עצמו, ומ"אני אחכה לו עד שיחליט שהוא רוצה אותי אפילו אם זה ייקח שנה וחצי" זה הפך ל"לא בא לי..." אחד גדול.
אז למה אני פה?
בעולם הוונילי אני נחשבת ל"פריק שואו" לא קטן, כי מה לעשות, מהסטיות שלי אני כותבת עבודות, ולא מצניעה אותן עד שיהפכו למחלת נפש חשוכת מרפא מרוב שיאכלו אותי מבפנים. לעולם הבדס"מ אני גם לא ממש שייכת... בכל פעם שאני מגיעה לדאנג'ן יש לפחות אחד שחושב שאני איזו שפחה, ולמה? כי אני לא מסכימה שילקקו לי את המגפיים או שאני "מחייכת לכל אחד" או כי אני לא נראית כמו איזו מרשעת מהסרטים. אות הקלון של "ילדה טובה" דבק בי, וכולם מבלבלים אותו עם שפחתיות לשמה.
כסססססססססס'אמק, חיי המיטה שלי דומים פלאים למצב המגורים שלי: כמו שכרגע אין לי בית באמת (שכחתי לעדכן, אני עוברת לדירה אחרת בשבוע הבא), אין לי באמת דעה מגובשת על מה לעזאזל אני רוצה מחיי המין שלי: האם אני רוצה בדס"מ או וניליות? אולי אני בכלל לא רוצה חיי מין? אבל אני כן רוצה, אז למה אני לא מנצלת הזדמנויות כאשר הן נקרות בדרכי- וברוך השם, לא חסרות? ולמה שבכלל אשפיל את עצמי ואמשיך להתכתב בהודעות SMS עם זה שהבטיח שהוא יתקשר "מאוחר יותר" וזה כבר היה לפני יומיים...? אז אני אפסיק. ולמה לי לחשוב בכל יום חמישי אם אלך או לא אלך לדאנג'ן? אז אני לא אלך! ולמה שלא אקח את העניינים לידיים ואודיע למר מה-שמו היקר שירגיע במיידי, ייקח את עצמו בידיים ולא ישחק אותה ב- SMS של "נעלמת לי" כאשר יש לו פה לדבר ואצבעות לחייג במקום להשתמש בהן כדי לכתוב הודעות. ואחרי שאעמיד אותו במקום- אתפנה להודיע לו שוב, חד וחלק, שעד שלא ייפטר מכל הסאביות/שפחות/זיונים שלו, הוא לא נוגע בי ולא משנה אם הוא יהיה הגבר האחרון עלי אדמות וכל השאר נשים, אפילו אם עתיד המין האנושי תלוי בזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אז הוא יגיד לי "לא מתאים". אז מה?? אני מספיק אישה כדי למצוא לי גבר אחר...

רק שגברים מפחדים ממני... לפני כשנה יצאתי לדייט עם גבר בן 31 (אני הייתי בת כמעט 22), ואחרי שלקח לו שבוע לעכל את הדייט האומלל הזה, הוא טען שאני אגרסיבית מידי... חלילה הוא לא יגיד על עצמו שהוא שפן מניאק שמפחד מבחורה שגילה שני שליש משלו, אלא ישר יאשים אותי. אידיוט. ויש את אלה שבורחים מבעיות, ולא נשארים לדון ולדוש בהן עד שמוצאים פיתרון. נו באמת! ככה לא פותרים בעיות. כאלה היו לי בשפע...

והכי הכי גרוע בעולם... הגברים שלא מפחדים ממני. אלה שחושבים שאני יפה וחמודה והבעיות שלי עם השותפות והעבודה פשוט גורמות להם להתקף אבירות והם מוכנים להילחם עד חורמה בנבלות הללו... הם מתחלקים לשתי קטגוריות: 1. הידידים שלי שאליהם אין לי קצה של משיכה מינית. 2. אלה ש"לא מגלים עניין רומנטי" אלא רק רוצים "להכיר", משמע הייתי חיה בגן חיות שדורשת התבוננות מעמיקה. אקסקיוז מי, מישהו אמר שאני צריכה "להכיר" עוד שמוק וחצי שהמספר שלו סתם יתפוס לי מקום בזיכרון של הסלולרי והוא ינפח לי את המוח על "זה קשה לך עכשיו, אבל בעתיד..." כס'אומו העתיד, אין לי בית לגור וזמן ללמוד למבחנים, אז עתיד אתה רוצה שיהיה לי????? שאני לא אזרוק עליך כיסא בטעות בלי כוונה, יא אדיש. תמצא לי פיתרון אינטיליגנטי במקום לזיין לי את המוח באופטימיות מזוייפת. ולך תעשה סקס קצת, אולי זה יוציא ממך קצת אנרגיות חיוביות ואז לא תרגיש צורך לנסות להשרות אותן עלי... למה אין בכל העולם הזה בחור נחמד ורואה שחורות כמוני, חרמן על כל הראש ומטורף על השכל, מניאק נקמן ששונא אנשים מטומטמים ולא אומר "אין לי עניין רומנטי" אלא "בואי נשחק בבוני וקלייד, נתחתן ואני אעשה לך ילד ואחיה עם הטירוף שלנו בכיף..."

ומי שממש ממש מתאים לי בכל הקטעים... לא יהודי. סאם, תחזור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!