האם השולט לוקח שליטה מהנשלטת, או שהיא נותנת לו את השליטה?
בעיניי, התשובה ברורה-
שליטה מקבלים. אף פעם, אבל אף פעם, לא לוקחים.
מה היא שליטה?
בפשטות, כשהשולט מוביל, קובע בעבור הנשלטת מה קורה.
זה יכול להתבטא בפקודה פשוטה של "תעמדי שם", וגם ב"תמצצי לי". באופן רחב יותר, זו יכולה להיות הנחיה שחורגת מגבולות סשן, כמו הנחיה מה ללמוד אקדמית, איפה לגור ובמה לעבוד. אבל, ופה הקאץ', זה תמיד צריך להתבצע במסגרת הגבולות של הנשלטת.
כולנו אנשים חופשיים, ורשאים לעשות כל מה שאנחנו רוצים, כל עוד אנחנו לא פוגעים באנשים אחרים. הנקודה הזאת קריטית - Do no harm. ביחסי שליטה, מה שמבטיח שנישאר מוסריים הוא הגבולות.
אז למה אני חושב ששליטה מקבלים ולא לוקחים?
כי אם בתור שולט אני עושה לנשלטת שלי משהו שהיא לא רוצה, כשחרגתי מהגבולות שלה, אז עשיתי harm. איבדתי את המוסריות.
לכן, בעולם אידיאלי אין דבר כזה "שולט" ו"נשלטת". יש רק "שולט" ו"שולטת". אולי ה"שולט" מצליף ב"נשלטת", יורק עליה וקורא לה זונה שרמוטה. עם זאת, הוא צריך לעשות את זה רק אם היא *הרשתה לו* לעשות את זה - אם היא הפקידה בידיו את השליטה.
דינמיקת שולט-נשלטת היא סוג של משחק, play. כשמדובר בזוגיות, הדינמיקה הזאת תופסת צורות מורכבות יותר. עם זאת, אם מדובר בדינמיקה בריאה-
בבסיסה היא צריכה להיות דינמיקת שולט-שולטת.
*נוסח בלשון שולט-נשלטת, אבל תופס לכל הקומבינציות.
בתמונה - רומן בדסמי שבו השולט מקבל שליטה מהנשלטת, ככה ששניהם בעצם שולטים. או שבעצם לא?
ותודה לרובין על ההמלצה על הספר!