אנחנו אצלי, שוכבים על המיטה ערומים ומיוזעים זה לצד זו, לילה לפני שהיא טסה.
החיבור בינינו היה מיידי-
הכרנו במכון ביום שני, קבענו דייט באותו ערב אחרי שסיכמנו שזה לא הולך למשהו זוגי, ולמחרת בערב כבר רקדנו במועדון-
"אני יכול לנשק אותך?" שאלתי, למרות שהידיים שלה כבר היו סביבי והפנים שלה קרובות-קרובות, השפתיים כמעט נוגעות.
היא הנהנה לאט ועם חיוך גדול, ותוך כמה רגעים השפתיים שלנו כבר נפגשו.
המשכנו אליי, התמזמזנו, ושאלתי "אני יכול להוריד לך את החזייה?"
"בוודאי".
אנחנו שכובים על המיטה, היא רק בתחתונים, ואז היא הפתיעה אותי ושאלה-
"אני יכולה להוריד לך את המכנסיים?"
ולמה זו הפתעה? כי למרות שברור שהתשובה היא כן, זו הפעם הראשונה שאישה שואלת אותי את זה בסיטואציה כזאת. זו מחווה קטנה, מכבדת, שממחישה ששנינו חשובים.
הסקס היה מדהים- קרוב, אינטימי, מלא תשוקה. ממש לא סקס של פעם ראשונה.
"אוף, אני לא מאמינה שאני צריכה לטוס מחר..." היא אומרת.
"זה באמת לא בסדר, אולי אני צריך לקשור אותך למיטה ולהשאיר אותך פה" אני אומר חצי בצחוק.
"וואו, אני אשמח שתקשור אותי למיטה שלך.." היא אומרת עם ניצוץ זדוני בעיניים וחיוך ערמומי.
"באמת?" אני שואל, חוצה את הרוביקון שבין ואנילה לקינק.
"כן..." היא מודה בחצי ביישנות.
"כי אני יכול לקשור אותך. עכשיו".
"עכשיו?!" היא היא שואלת בהפתעה ובהתלהבות לא אצורה "אתה יכול?? אני רוצה!"
אני שולף את הרצועות, וקושר אותה חזק אבל בעדינות, מוודא שהיא בסדר ובטוחה.
"עכשיו את שלי" אני לוחש לה והיא רועדת מהתרגשות, ומוסיף "אבל אם את רוצה לעצור פשוט תגידי- בכל שלב".
היא מוסרת לי את השליטה. מעכשיו אנחנו כבר לא סטוץ רגיל, אנחנו דום וסאבית.
עם ידיים ורגליים קשורות ועיניים מכוסות, היא מתמסרת וגומרת כל כך חזק שקשה לה להפסיק לרעוד...
מאוחר יותר, היא מפתיעה אותי שוב ומכריזה "אני רוצה לשרת אותך בכל דרך אפשרית".
לשנינו ברור שהיא לא באמת שלי, שהיא מוערכת וחשובה, ולמרות שאני הדום והיא הסאבית, גם כשאני יורק לה לתוך הפה וגומר עליה איפה שאני רוצה- היא מלכה לכל דבר ועניין. העונג שלה עומד כתף אל כתף לצד שלי.
מאוחר יותר היא כבר מכורבלת חזק חזק בין הידיים שלי ומסתכלת עליי במבט כל כך מקסים, תמים ומתמסר, וברור לי מיד שכרגע היא הגורה שלי, ה puppy הקטנה שלי.
וזה כל הקסם בשליטה-
זו הבעת האמון האולטימטיבית. כמו המשחק נפילות אמון (Trust falls) שהיינו משחקים כשהיינו ילדים, פשוט עכשיו אנחנו כבר ילדים גדולים.