My Mind Castle

כרגע אין בי חרטות.

בכלל.

יש ספקות קטנות.

ותהיות "מה אם" שתמיד נמצאות.

אבל מה אם עוד שנה,

כשהפצע כבר יחלים

וכשהעין תעלים,

מה אם אז,

זרעי החרטה,

ידגדגו לי את הזרוע?

ומחשבות על טעויות,

יתחילו לנבוע?

והמוח שוב יתחיל לנסוע?

מה אעשה אז?

איך אדע לזכור,

את שהיה בחום אך גם את שהיה בקור?

איך אדע להגיד,

מה בכלל היה המקור?

לכן עכשיו,

חשוב לכתוב.

שכבר נהיה רע יותר משהיה טוב.

שאוכל להיזכר בכאב מקרוב.

כדי שכשזרע החרטה יתחיל לצמוח,

יהיה קל לעקור אותו מהמוח.

כי עכשיו אני יודע.

עכשיו אני בטוח.

אבל עוד שנה,

הפצע כבר לא יהיה פתוח.