מחשבות

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=165560&postid=1850266

💔💔💔💔💔

הרבה זמן לא כתבתי על התוכן של הפגישות שלי. 

אנחנו מדברות על המוות הקרוב. 

אני לא מבינה למה זה מפעיל אותי כל כך. 

"יש לנו את אותו תאריך לועזי של יומולדת. 3/5. אני לא חושבת שהיא תחזיק. היא כנראה לא תחגוג 5. העברי שלה זה כ"א אייר. היא נולדה חודש אחרי הילדה שלי." 

בעבודה שלי,עם האוכלוסייה שאני עובדת איתה, הייתי כבר בהרבה הלוויות. רובם היו מבוגרים,חיו חיים מלאים ומשמעותיים ונפטרו במיטה שלהם בבית,מוקפים במשפחה. אחת הגדילה לעשות ומתה לי במשרד.  אבל עם הרוב, זה בסדר. זה חולף. 

פה, איתה, זה קרוב לי מדי. שנתיים שאני מטפלת בבירוקרטיה של כל התהליך. ואיך אפשר להשיג החזרים מטיפולים בחו"ל רומא וברלין. 

והמוות שלה. הגסיסה שלה. כל האישורים לתרופות שלא מותאמות לגוף כזה קטן ורק שלא תסבול.

הבת שלי חברה שלה. הייתי צריכה להגיד לבת שלי שחברה שלה הולכת למות. 

"איך היא הגיבה?" 

היא שאלה מה עושים. מה עושים אחרי שהיא תמות, אז עניתי שהלב מפסיק לעבוד,שהמוח לא עובד ושלוקחים את הגוף לבית כנסת ומכסים אותו בטלית,היא לא תראה את הגוף. אומרים עליה דברים טובים וכמה אהבנו אותה ואז לוקחים את הגוף לבית קברות,חופרים בור, ומניחים אותה בבור ואז מכסים. ומקשטים בפרחים.

היא שאלה מה המשפחה שלה תעשה אח''כ, אז עניתי שהם יהיו מאוד עצובים, והם יישבו בבית שלהם שבוע שלם, יהיו קרובים לרצפה ולא ירצו להכין לעצמם אוכל לטפל בעצמם,הם ירצו להיות עצובים ולהרגיש את הכאב שלהם ואנחנו נעזור להם. נודיע ונביא אוכל ונדבר עליה. 

"מתי את חווית מוות קרוב? באיזה גיל? " 

גן חובה. תאונת דרכים ,בליל שבת. 

הפנים שלי מלאים דמעות. 

כוסאמק. 

אני לא מסוגלת להמשיך.

לפעמים אני שונאת אותך. 

רוב הזמן,

אני שונאת אותי. 

מה היה קורה אם היינו הולכים עירומים כל הזמן? 

אם לאף אחד לא היה איך להסתיר את הגוף שלו, כולנו היינו רואים את הכל כל הזמן. 

או אם כולנו היינו נראים אותו דבר, כל הגברים נראים אותו דבר, כל הנשים נראות אותו דבר. וזה הפוסט שלי אז שמה בצד טראנסים ג'נדר פלויד וכו'. אבל גם,נגיד, הייתה רק ברירת מחדל אחת. כל הקווירים אותו דבר. טראנסים היו נראים בהתאמה כמו הזכר והנקבה מלידה. 

מה היה גורם לנו לייחודיות? 

אחרי מה כולנו היינו רודפים? 

על מה הבושה הייתה יושבת? 

אם לכל הגברים יש את אותו איבר מין. 

ולכל הנשים גם. אותו ציצי אותו תחת. אותו גוף. 

כולנו היינו נראים כמו נועה תשבי ונועם טור 

מה היה קורה אז. 

לפעמים הייתי רוצה שכולנו פשוט נתפשט.

שכולם יראו לכולם. וזהו. 

הגוף שאיתו באנו לעולם יהיה כלי לשימוש.

לא מטרה.

ובעיקר

שהילדה הקטנה שלי בת ה7 לא תאכל את עצמה על הבטן שלה או הגובה שלה

ורק תראה כמה היא מהממת ומדהימה. 

אוף אחד גדול מאוד.

- זה תמיד אותו אדם שמשלם לי על המנוי כל פעם. לפעמים כשהוא מבקש תמונת ציצי בפרטי ואני עונה לא, אני מרגישה רע. כי הוא קנה את המנוי.אבל בסוף, יש בבלוג מספיק ציצי בשביל כולם.

- מנה חמה זה הגילטי פלז'ר שלי. כל פעם שאני עצובה ובא לי משהו מנחם זה מנה חמה. הנודלס. של מג'יק. 🙈

- הכרתי הרבה הרבה אנשים טובים פה בכלוב. אבל גם נאנסתי על ידי מישהו מפה. ולפעמים זה מגמד את כל האנשים הטובים שיש פה.( לא כותבת ניק,כי הוא פשוט מחליף כל פעם. אז אין עניין. בנות,פשוט,תקשיבו לאינסטינקטים שלכן. אני לא הקשבתי.) 

- כששואלים בקבוצות טלגרם לפעמים מתי איבדת את החתולים, אני תמיד משקרת. כי האמת שלהגיד בגיל 7 פשוט תהרוס לכולם את המשחק. אבל הנשיקה הראשונה שלי הייתה בגיל 22.

- היה לי קשר שבו הייתי קצת שולטת ומשהו בפגינג ממש מושך אותי ואני נהנית מזה מאוד. זה הפתיע אותי. (לא את הפסיכולוגית שלי). 

- כתבתי ספר. שלחתי אותו ללקטורה לכמה הוצאות לאור. קיבלתי תשובות מאוד חיוביות וטובות וחלקן גם הציעו מימון חלקי אבל זה עדיין יקר להגשים את החלום הזה.

- יש בי צד שעדיין אוהב את הגרוש שלי. הוא לוקח תרופות והולך לטיפול ודברים ממש משתפרים ולפעמים אני עדיין חולמת שהוא ייקח משמורת חלקית על הילדים. בסוף, הוא תמיד יהיה אבא שלהם.

- בהכרויות וירטואליות אני תמיד שולחת קודם תמונת גוף לא מחמיאה ורק אח''כ פנים. אני תמיד אבוא לדייט ראשון לא מאופרת ולא מושקעת. (מי ישמע,כמה אני מתאפרת בכללי מסקרה ולפעמים אייליינר ואודם בהזדמנויות מיוחדות) 

- אני מתה מפחד שהילדים שלי ייצאו כמו אבא שלהם. 

- אני אוהבת לאכול במבה נוגט עם חלב, כמו קורנפלקס. 

- יש לי המון דאדי אישיוז ואני מפחדת להתקרב לזה כי אני מאוד אוהבת את אבא שלי. 

- אני עדיין עוקבת פה בכלוב אחרי מישהו שכבר לא מדבר איתי. 

- יש לי יומולדת עוד חודש . אני אהיה בת 37. וממש בא לי לעשות מסיבת יומולדת. אבל את מי שהכי הייתי רוצה להזמין, אני לא יכולה. 

- יש פה אנשים שלא פגשתי בחיים ופיתחתי אליהם רגשות עמוקים של חיבה. 

אני מפנטזת על חטיפה ועל אונס

מפנטזת על ניצול מכל כיוון אפשרי 

לא רק מיני

מפנטזת על עולם כזה של שפחות

של שימוש חופשי וצמידים שמראים דרגות שימוש ומה מותר ומה אסור

מפנטזת על מעמדות

מפנטזת על חוסר שליטה מוחלט ב-ה-כ-ל!!! 

מפנטזת לחיות כמו נבט ואחרים 

כאלה שזה אצלם 24/7 

מפנטזת שאין לי דאגה אחת בעולם חוץ מלהיות חור לשימוש וכלי לניצול

מפנטזת.

חזק. קשוח. הארדקור וגס יותר מכל סרטוני הפורנו שהצלחתי למצוא.

אני מרטיבה מהשפלות. 

אני מרטיבה מאלימות. 

אני מרטיבה ממשחקי כוח.

זאת אני.

וזין אם זה לא פמיניסטי,

אם זה לא נאור,

אם זה לא מוסרי או ערכי

או כל מילה גדולה אחרת.

לא מעניין את הגוף שלי או המוח שלי כשאני מרטיבה.

פ-נ-ט-ז-י-ה. 

פאק אם גם על זה אני אצטרך לתת דין וחשבון. 

ובבקשה לכתוב המשך. 

תודה! 

טריגרים זה קשוח.

אני לא מפסיקה להיזכר. 

הייתי אחרי מסיבה,ישנתי אולי שעתיים באותו לילה, 

נפגשנו בשמונה בבוקר בעזריאלי. 

אמרתי לו שרק קפה וזהו כי יש לי עוד נסיעה ארוכה הביתה בתחבצ. 

ישבנו בארומה. 

הוא ביקש שהלך אליו, הוא יחזיר אותי לרכבת. 

הוא היה גבוה וחתיך, כאילו בול מה שאני מחפשת. 

ובקטע של שמנות. 

לא החיוך שלי, או רק הציצים, או רק התחת, ממש כל הגוף. עשה לו את זה, הבטן, הירכיים,הכל. 

הרגשתי שסופסוף מצאתי מישהו שלא היה רוצה לשנות בי משהו בצורה חיצונית,

שככה כמו שאני זה טוב. זה מספיק. 

בסוף זה נגמר בצורה הכי גרועה שיכולה להיות. 

אולי זה לא קיים פשוט. 

גבר שרוצה אותי ככה. בול כמו שאני.