לפני 3 שנים. יום חמישי, 22 ביוני 2023 בשעה 8:04
אתה הולך לפניי.
רגליים של מטר 90 ארוכות יותר
מרגליים של מטר 65.
ועכשיו אתה כבר לא רואה סיבה לחכות לי.
ללכת בקצב שלי.לעזור לי עם המשא שאני סוחבת.
אנחנו חוזרים מטיפול זוגי.
סופסוף העזת להגיד את האמת.
אני הייתי בלוף.
נסיון שלך לחוות נורמליות.
אף פעם לא הרגשת כלפיי.
לא פרפרים.לא תשוקה.לא אהבה.
באמת?
גם לא רגעים?
קטנים?
בודדים?
אנחנו בהתחלה של הסוף,
או כבר באמצע.
הרגשות מבולבלים.
כואבים.שמחים.
הקלה?
שחרור?
כמעט עשור של יחד.
ארבעה ילדים.
מה עושים עכשיו?