לפני 3 שנים. יום שישי, 23 ביוני 2023 בשעה 19:42
אנחנו חוצים את השדה,
בדרך הביתה.
החושך מלא,
והשמיים זרועי כוכבים.
הזרמים של הרוחות
מתחלפים בין קור לחום.
הגדולים גמורים מעייפות.
הקטנות ישנות בעגלות.
אחותך הולכת לצידי,
"חזקי ואמצי.
תחזיקי מעמד.
תחזיקי חזק.
את יכולה."
ואני?
אני כבר על אדים של הכלה,
על אדים של ספיגה,
מרגישה מרוקנת.
גמורה.
פשוט בודדה.
כמה עוד אני צריכה להחזיק?
מתי זה נגמר?
מתי מישהו יחזיק אותי?