מחשבות

זה מוזר לי לרצות.)to want something )לא לרצות.

זה מוזר לי להגיד ולדעת אני רוצה ככה.

ככה ולא אחרת.

אני רוצה.ויותר מזה,מגיע לי.

מגיע לי כי עברתי מספיק.נישקתי מספיק צפרדעים.

נישקו אותי מספיק נחשים.

נתתי להרבה לעבור מעליי,תחתיי ודרכי.

נמאס לי מפירורים.נמאס לי לחכות להודעה שתבוא או לא תבוא.

נמאס לי להסתכל על הודעות ששמרתי ולרצות לצרוח אבל אמרתם.

אמרתם.

אמרתם שתתפסו.

וכמו שכתבתי לכם בהתחלה,

קודם כל ,אתם תתפסו אחד את השניה.

אני אהיה תמיד אחרונה בתור.

ואתה כתבת,

שנינו נתפוס אותך .ביחד.

זה דברים מפגרים שאני זוכרת.

זה 

ו"תהיה שייכות.את תהיי שלנו.על כל המשתמע"

אבל בסוף, אני לא של אף אחד.

אתם בחרתם בעצמכם.

אני בחרתי בכם.

ונשארתי לבד.

וזה חסר לי.אבל אני לא חסרה.לא לכם.

ואני פגועה.

כי זה לא פייר.זה לא פייר.כי ביקשתם הכל.

וכשנתתי,נתתי הכל.

אבל אני תמיד אהיה אחרונה בסדרי עדיפויות.

וכל משהו קטן דוחק אותי לסוף הטור.

ותישארי בעלטה.

אבל, אם.כש.אולי.יום אחד.

את הראשונה בתור.

וזה חרא.זה חרא.זה חרא.

ומגיע לי יותר.