מחשבות

יושבת בגן שעשועים מקלפת עם הילדים קלמנטינות,

שיחות של אימהות על הצוותים בגן,המלחמה וגמילות.

בין מבט מתחלף על הבנות,למעורבות בשיחות,

אני מוצאת את עצמי חושבת.מפנטזת.

מדמיינת את עצמי חסרת אונים ומושפלת.

בסוף מקבלת הודעה ממנו.הוא לא יגיע השבוע לילדים.

והקטנה מקבלת מכה,בוכה וצועקת "אבא,אבא" 

ובא לי לצרוח כוסאמק אבא שלך.

במקום זה,ניגשת מרגיעה,מלטפת מחבקת,מנשקת.

הנה,זה עבר.

"אמא,אבא שלנו בפאדס האנה?" 

כן מתוקה.

"ומתי הוא יבוא?" 

והלב שלי נשבר.