אני עומדת בתוך מסגרת ענקית לתמונה.יש לולאות לאורך כל המסגרת.לידיים,לרגליים,לצוואר ובשיער שלי מחוברים שלשלאות.בפה יש לי גאג פתוח.כזה שמשאיר את הפה פעור אבל עדיין מונע יכולת הידברות כלשהי.
אפשר להזיז אותי כמו מריונטה.לסדר כל איבר בגוף איך שרוצים.להתאים לשימוש.
אני עירומה.יחפה.מונחת.חפץ.
מסביבי מתנהלת מסיבה.המוזיקה טובה.אני עוצמת עיניים.כל עוד אין דרישה שאני אפקח אותן,אני בוחרת להתחבא.
הוא ניגש ראשון."תסתכלי עליי".חרא על החיים שלי.אני מסתכלת עליו.מבסוטית על הגאג.אני יודעת שהוא רוצה לשמוע אותי צועקת.כבר הרבה זמן. הוא מסדר אותי כרצונו.מלטף.ואני רועדת.אני שונאת את זה. פשוט תשתמש אני חושבת לעצמי.הפלוגר רץ אחרי היד שלו.הוא מגיע לפנים שלי מוריד את הגאג.מחייך. "אין לך לאן לברוח.אין אדום.אין כלום.אני אשמע אותך צועקת.אני אראה אותך גומרת." אני מלקקת את השפתיים.בולעת את הרוק."את תסתכלי עליי.רק עליי". אני מחייכת."תחייכי כלבה.אני אוהב את החיוך שלך".
אני אמרתי לך שזה לא אתגר.אני מתחילה להסביר.והיד שלו מונפת חזק.אני יודעת שרואים את הכף יד שלו על הגוף שלי עכשיו.אין טעם.הוא ממשיך.אני לא מסירה את המבט.אני לא צועקת.לא מייללת.אנשים מתאספים.אבל זה נדמה כאילו זה רק אני והוא.
הוא עובר מהיד לפלוגר לכלים שאני לא מזהה. הכאב חד.הרצון יותר.אני והאגו המטומטם שלי.אני יודעת מה יגרום לו להפסיק.אני רק צריכה דמעה אחת.איה אחד. ואני לא מסוגלת.
הוא עוצר.מפסק אותי.החורים שלי פעורים.הוא מחדיר צעצועים.ואז לוקח איזולירבנד שחור.יוצר לי פאקינג תחתונים מהשיט הזה.עכשיו אני באמת רוצה לצרוח.
"עיניים עליי." הוא עומד מולי.שולף רק את הזין שלו החוצה.מסתכל עליי ומלטף את עצמו.אני לא מסירה את המבט מהעיניים שלו.הוא מתיישב. מישהי מתיישבת מולו על הברכיים.הזין שלו בפה שלה. "אני אגמור שאת תגמרי,ואז את תלקקי ממנה הכל".
אז חבל שלא תגמור אני עונה.ורוצה לתת לעצמי סטירה על הפה הגדול שלי.הוא מחייך.הפלאפון ביד שלו.
מתחילים.