לפני שנתיים. יום חמישי, 29 בפברואר 2024 בשעה 6:41
"איך את מרגישה עם זה? תמר,אני צריכה מילים,תיאורים,תני לי משהו." אני מנסה למצוא את המילים,אני מנסה להבין איך אני מרגישה. זה כאילו אני כלום.אני אויר.אני אפילו לא פונקציה.אמא שלו באה אליי למשרד ביום ראשון בבוקר,אחרי שהיה בוקר זוועה כי שבת הייתה טראומטית.והיא שואלת אותי איך אנחנו עוזרות לו.כאילו זה הגיוני.
"ומתי פעם אחרונה היה לך סשן?מה עם הבדסמ והמקום שלך לפרוק?" אין.פעם אחרונה הייתה בנובמבר אני חושבת.אולי.מנסה להיזכר אם זה קרה אחרי שהמלחמה התחילה או לפני."אז מה את עושה?" כלום.אני יוצאת עם חברות.אני שותה רוקדת.כזה.
"וזה חסר לך?" מאוד.אבל אני לא רוצה סתם.ואני לא יודעת אם אני מסוגלת שוב מהתחלה.
"את צריכה את זה.את צריכה את הבדסמ."