אנחנו עומדים במסדרון המואר,בדרך החוצה. אני מעירה לך על החוסר סבלנות כי "על הזין שלי " אנחנו לא בקשר כזה יותר ואני לא צריכה "לשלם" על כלום. אתה ניגש אליי. "את באמת חושבת שאין לי סבלנות?" אני פשוט רוצה שתוריד אותי על הברכיים. האנרגיה שלך פוגעת בשלי ואני מיישירה מבט ומחייכת. אנחנו ממשיכים. הלילה ממשיך עם עוד אלכוהול ועוד ריקודים. כיף לי וטוב לי. אני מסתכלת עליך כשאני חושבת שאתה לא שם לב. בא לי לזרוק עליך משהו אבל אי אפשר.בסוף הלילה אתה מקפיץ אותי.נסיעה שמוסיפה לך חצי שעה בערך כל צד.אתה צריך להשתין בצד הדרך.אני לא חושבת.אני יוצאת אחריך.מתיישבת מולך על הברכיים ופותחת את הפה.רק תשתין לתוכי בבקשה.אתה מסתכל עליי ומשחרר זרם חזק ומשפריץ על האדמה לידי.אני מרגישה מושפלת.אתה ניגש אליי,נשארה טיפה אחרונה על הזין שלך,אתה מגיש לי אותו ואני מלקקת ומתחילה למצוץ.אני מוצצת כדי להירגע.לא כדי לגרום לך לגמור.לא כדי לפתות.כדי להרגיע את עצמי.אתה מלטף לי את הראש ואני נרעדת. החלטת שמספיק. אתה מכניס את הזין שלך חזרה למכנסיים ואנחנו נכנסים לאוטו.השעה לפנות בוקר. עוד רגע שש.אבל אין כמעט אף אחד על הכביש. "תתפשטי".אני לא מתווכחת.הכל יורד ואני חוגרת. אתה פותח לי את הרגליים ואני פשוט יושבת שם.אתה בקושי נוגע בי ואני מרגישה שאני מרטיבה לך את המושב.אני מתחילה לזוז באי נוחות.אתה תופס לי בירך חזק.ומשנה את המזגן לקור.הכי קר.בעוצמה הכי גבוהה.אני נוטפת ונוזלת."הסוודר שלך היה מיותר בתחילת הערב." אני מחייכת.ידעתי שזה עצבן אותך. לא הבנתי למה.אבל ידעתי."ואני חושב שדווקא את חסרת סבלנות". אנחנו מגיעים.אני באה להתלבש. בכל זאת בניין מגורים והשעה כבר מתחילה להיות פעילה לכל מי שהורה בבניין."שימי רק את הסוודר". עליתי ככה.ערומה.עם סוודר בורדו סרוג ומחורר.וכוס נוטף.
לפני שנתיים. יום ראשון, 24 במרץ 2024 בשעה 17:40

