צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני שנתיים. יום שבת, 13 באפריל 2024 בשעה 22:24

"תתפשטי.לאט.לא מהר.ותסתכלי עליי.כל הזמן." הוא עומד מולי בחדר.אני לובשת חולצה וג'ינס חזיה ותחתונים.שום דבר לא מיוחד.שום דבר לא סקסי במיוחד.תחתונים רגילים של אמריקן איגל והחזיה היחידה שיש לי שנורמלית ומחזיקה כמו שצריך.שחורה שקופה.שום דבר לא היסטרי.אני מורידה את החולצה ועוצמת עיניים בזמן שהיא מכסה את הפנים שלי.מרימה ופותחת עיניים.שניה אחת מאוחר מדי.מסתכלת עליו הוא מחייך."תמשיכי.קודם ג'ינס.ואז תעצרי". אני מורידה את הג'ינס,בלי לפתוח כפתור ובלי להוריד רוכסן.התחתונים בטעות יורדות איתן.כמו ילדה קטנה ומפגרת.הוא מחייך."תרימי חזרה את התחתונים ותנסי להתפשט כמו אדם מבוגר בבקשה." אני מגלגלת עיניים. מרימה חזרה את התחתונים ומסדרת אותם. "נראה לך הגיוני פשוט לזרוק את הבגדים שלך?" אני מסתכלת.הג'ינס פשוט בליל של ג'ינס וחולצה זרוקה כמעט ליד הרגליים שלו.סליחה,אני אומרת ומרימה את הכל לפינה איפה שהתיק שלי מונח."תעשי סיבוב.לאט." אני שונאת כל רגע מזה.והוא יודע את זה."עכשיו חזיה". אני מורידה וניגשת לשים במקום.נעמדת מולו.הוא ניגש אליי."תפשקי רגליים.עוד קצת.ידיים למעלה." הוא מלטף אותי מקצות האצבעות אני נרעדת.הוא מגיע לבית שחי וזה מדגדג.אני צוחקת.הסטירה מאפסת אותי.אני נושכת את השפה.הוא עובר על הכל.הפנים,השיער,הצוואר,הציצי שלי.הוא מרים אותם כאילו הוא שוקל אותם.מטלטל אותם,מזיז.ואז הוא עובר לבטן.מלטף.מגיע לבטן התחתונה,זאת שנופלת.הוא מחזיק בה חזק.מזיז.נוגע.מטלטל גם אותה.בודק כמה היא גמישה."את רוצה את להוריד את התחתונים או שאני אוריד לך?" אני.אני עונה מהר. "פחדנית.תורידי" אני מורידה,שמה במקום חוזרת אליו.לאותה תנוחה. "תעלי על השולחן.התחת שלך על הקצה.תחזיקי את הברכיים עם הידיים.אני רוצה גישה נוחה לחורים שלך." אני עולה על השולחן.מצמידה את התחת לקצה כמה שאני יכולה ומכופפת ברכיים למעלה ותופסת.הוא מעביר ידיים מהכפות רגליים,אני נושמת עמוק,דרך הקרסוליים,הברכיים ,הירכיים.הוא מגיע לכוס שלי.הוא מלטף.פותח את הקפלי עור ומסתכל.בוחן.האצבע שלו נכנסת להפנים.משחקת."את נוטפת.זה חמוד" הוא לוקח את האצבע הרטובה ומחדיר אותה לתחת.מסובב.מכניס עוד אחת.משתמש במיצים שנוזלים ממני כחומר סיכה.הוא ניגש אליי ומכניס לי את האצבעות לפה.אני מוצצת."את מוכנה.בואי נתחיל." 

הוא מוביל אותי מהשיער לרצפה ומשם על ארבע.אנחנו נכנסים לחדר.הוא קושר לי את הידיים למעלה מחיבור שמשתלשל מהתקרה.ומפשק לי את הרגליים עם מוט שאוזק כל רגל בנפרד.אני לא יכולה לסגור את הרגליים. הוא מוציא את השוט שלו מהתיק.ומתחיל."עיניים עליי כל הזמן." אני מסתכלת עליו.הוא מרוכז.השוט מכה וזה לא כואב.לא כמו שחשבתי.לאט לאט העוצמה עולה. הוא מגוון במיקומים בגוף.בכוס זה כואב יותר ממה שחשבתי.אני מחליטה לעצום עיניים.ואז יש שקט.אני פותחת עיניים ומסתכלת עליו.הוא לא כועס.הוא מעבר לזה."את יודעת מה זה אומר? שעצמת עיניים?" אני באה לעשות לא עם הראש ואז אומרת לא. "זה אומר שאת צריכה רגע,אז האפטר קייר שלך,יתחיל עכשיו.וזה יהיה מה שאני רוצה.איך שאני רוצה." אני נזכרת מה הוא רצה תמיד. המילה ביטחון יוצאת לי מהפה והוא מחייך."לא.אנחנו בלי מילת ביטחון בסיבוב הזה.את שלי.עד הסוף." הוא משחרר לי את הידיים והרגליים.בבקשה אני מתחננת.אני לא בטוחה אם אני מסוגלת."אני אקשור אותך שוב אם אני אצטרך." הוא מוביל אותי למקלחת ומתחיל.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י