אני המפתח של חגורת הצניעות

הכל התחיל קצת לפני לפני החתונה. 
חזרתי מהעבודה אחרי יום קצת מבאס ונשכבתי בספה על בירכיו של בן זוגי. הונילי. לכאורה!

קפיצה קטנה לעבר
הכרתי את בן זוגי לפני כשלוש וחצי שנים, הוא דתי לאומי לשעבר ואני ממש לא. התאהבנו במהרה, עברנו לגור ביחד, התשוקה היתה, הכימייה היתה, האהבה היתה ועדיין ישנה (תודה לאל!) .
הסקס תמיד היה טוב בעייני אבל גם תמיד היה אישו. אחרי המון שיחות שלנו, סיפר שלפעמים קורה שהחבר לא משתף פעולה, או שעומד, מתחילים להתחמם והוא מחליט שהוא מיצה, וזהו. הוא לא יעמוד שוב. יש לנו רק 3 תנוחות אותן אנו עושים ואם נרצה להחליף בין אחת לשנייה צריך לעשות את זה מהר לפני שאנחנו נפרדים מהחבר לשלום.
בן זוגי מעולם לא נתן לזה להשפיע על האורגזמות שלי. גם אם לא הצליח בביצועים ולא עמד בציפיות (של עצמו!!!) תמיד עשה לי ביד, ירד לי ושיחק בדגדגן כמו שרק הוא יודע כדי שאגמור.
אני יודעת שיש לו בעיות בנושא ולכן אף פעם לא לחצתי. כשהחבר לא שיתף פעולה, לא לחצתי, ונתתי לזה לעבור כלא היה. לא רציתי שירגיש שאני מתבאסת או כועסת כי זו ממש לא הסיטואציה.

חוזרים לתקופתינו 😊
שנינו יושבים בסלון, כשלפתע, מתחילה שיחה ביוזמתו. הוא רוצה לספר משהו שיושב עליו כבר תקופה.
הוא מתוודה בפניי שלפני כשנה, חווה ירידה בחשק המיני (מה שהורגש מאוד ואפילו דובר לא פעם ולא פעמיים, אבל זה יסופר בקפיצה אחרת לעבר)
בעקבות הלחץ והחרדות החל לאונן כדי להפיג את המתח ובעקבות האוננות הביצועים במיטה התמעטו עד לכדי לא היו אלא בתחנונים שלי.
אחרי שיחה עם חברה שאמרה לו להפסיק לאונן הביצועים השתפרו והוא החל לחקור על חגורת צניעות.
בשיחה שלנו, סיפר את הכל ושלף את החגורה, אחרי מה שקרא "תקופת הרצה" בה ניסה את החגורה בכל יום ללא ידעתי מהרגע שיצאתי מהבית ועד שחזרתי אחרי העבודה.

הוא אמר שלא רצה לפתוח את הנושא כי זה מביך אותו שנפל לאוננות ושיודע שזה פגע בי לכן לא רצה לספר עד שיפתור את הבעיה.

נפלה עלי אבן ענקית, הלם. איך זה הגיוני שמשהו כל כך גדול עובר על בן זוגי ולא שמתי לב? איזו אישה אני?
שיתפתי אותו בתחושותיי ושוחחנו על הנושא. זהו, עבר. אני אחלה אישה.

אבל לנושא שלשמו התכנסנו!!
הוא ביקש שאשים עליו חגורת צניעות והיה בטוח שאצטרך זמן לעכל את הנושא לכן ציין לא פעם ולא פעמיים שאקח את הזמן ונשכח מהחגורה לחודשים הקרובים.
חמוד, תמים מצידו.

יומיים לאחר מכן, שכבנו והיה מדהים. ומיד לאחר מכן "לך תשים את החגורה" "את לא רצינית" "אני כן" "את לא מוכנה לזה עדיין" הסתכלתי עליו במבט שלא משתמע לשתי פנים.
"שים אותה מולי".
וזהו, מאז עברו כבר 3 ימים. הוא נעול ואומר תודה שאני זורמת ועוזרת לו לממש את הפנטזיות שלו.

אם הוא רק היה יודע שהוא פתח את הפקק לשד הלא נכון