שכבנו. הוא שוחרר והשתמש בכמה רוטטים עלי. את אחד הרוטטים הוא החביא בקופסא שונה מהקופסא עם המנעול ולא נתן לי אותו.
אני לא שמתי לב שחסר רוטט אחד, נעלתי את הקופסא ואת הזין של בעלי.
בבוקר למחרת, קיבלתי תמונה שלו של הרוטט שלטענתו "שכחתי בחוץ"! גם שקרן וגם חוצפן!
הוא אונן איתו וגמר. התירוץ שלו לאוננות הזו היה שהוא כבר קיבל כמה פסילות השבוע ולכן בכל מקרה יקבל עונש קשה, אז מה זה כבר להוסיף אוננות בלי רשות?
אני מודה, הוא מאלץ אותי להיות יצרתית ולחשוב בכל פעם על עונש קשה יותר שישבור שיאים.
אז הפעם, כיסיתי לו את העיניים בסרט, השכבתי אותו על הגב וקשרתי אותו באזיקים למיטה.
עובדה מעניינת, הוא רגיש מאוד. שונא שנוגעים בו ומלטפים אותו. הוא לא אוהב דיגדוגים או משהו, זה כואב לו. מוזר אבל ככה זה.
לקחתי קוביות קרח והנחתי אותן על כל הגוף שלו. בחזה, בבטן, מעל הזין.
כאב לו, הו כמה שכאב לו!
סיימנו עם חלק א'.
חלק ב' מתחיל.
אמרתי לו להסתובב (בעודו אזוק למיטה) והצלפתי בו בגב ובתחת. הכרחתי אותו לספור את המכות. ולא רק לספור, אלא לספור ולומר בכל פעם "תודה המפקדת".
כלומר, "1, תודה המפקדת".
אחרי 20 הצלפות מלאות השפלה שחררתי את האזיקים והוא שחרר אנחת רווחה.
אבל,
חלק ג' עוד לא התחיל.
חיכיתי קצת שירגע ויחשוב שסיימנו ואז הוצאתי את החבלים וסרטי המשי. קשרתי את הרגליים שלו אחת לשנייה והשארתי קצת רווח בין הרגליים כדי שיוכל ללכת לעשות פיפי בלילה בלי להעיר אותי.
אומנם זה לא משהו קשה מידי אבל ההבנה שלו שאני לוקחת לו את החירות, שוב ושוב ושוב חשובה לי.
אחרי זה קרה ששכחתי להכניס רוטטים לקופסא הנעולה אבל מאז בכל פעם הוא אמר לי ששכחתי ואני הוריתי לו להינעל באזיקים עד שאחזור הביתה ואנעל את הרוטט בקופסא.
הפחד מלישון קשור שוב עשה את העבודה.
