סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אומצתי

בחורה צעירה שמנהלת מערכת יחסים עם זוג
לפני שנה. 16 במרץ 2023 בשעה 8:07

הלכתי ברחוב השקט, שקט כל כך שהוא גרם למחשבות שלי להישמע כצעקות בראשי. הרגליים לקחו אותי הביתה, המוח עדיין העלה סצנות מהערב.

"תרצי שאחדור אלייך?" הוא שאל והשאלה גרמה לי להתייבש. זה משהו שעדיף לדבר עליו לפני הסשן ולא כשאני מנסה להיכנס לסאב ספייס. כן, זה משהו שיפה לשאול אותו אבל לא תוך כדי שאני קשורה למיטה, רוצה שלא יהיה לי סיי בכלל במה עושים לי.

לא נהניתי. זה היה מאוד מאולץ. באתי אליהם כי הם היו נראים נחמדים, אבל כנראה שנחמדות היא לא עילה מוצדקת לסקס. כשהגעתי לביתם דיברנו קצת. הם שאלו אותי מה אני אוהבת ומה הניסיון שלי והודתי שאין לי ניסיון רב עם זוגות, שהם הזוג השני שאני פוגשת למטרה הזו, שרוב האקטים שלי היו עם האקס, ששלט בי והיה לי מאוד כיף אבל שלא היה אפטר קייר אף פעם. אמרתי להם שאני אשמח שאחר כך נתכרבל קצת ונדבר על מה שהיה. הם הסכימו שזה חשוב והופתעו שלא היה דבר כזה עם האקס. בכללי ככל שסיפרתי להם יותר עליו הם שפטו אותו יותר. סיפרתי שבשלב מסוים הוא רצה שאני אשלוט ולא ידעתי איך. שלאט לאט גיליתי את כוחה של השליטה והתחלתי להיות יותר בטוחה בעצמי אבל בשלב הזה כבר נמאס לי לְרַצּוֹת אותו ואחרי לא הרבה זמן נפרדנו. אחרי שיחה קצרה הגענו למיטה והוא ישר קשר אותי. זה לא היה סקסי. זה היה מאוד מכני. הוא אמר לי לשכב על המיטה, על הגב והתחיל לקשור לי את הידיים. ניסיתי להתנגד כדי להוסיף עניין, התפתלתי וניסיתי להזיז את הידיים שלי ממנו. הוא אמר שזה מפריע לו. חייכתי ואמרתי, "כן, זה הרעיון." הוא לא הבין ועצר, "את לא רוצה שאקשור אותך?" גלגלתי עיניים. "ברור שאני רוצה, אבל איזו סיבה יש לך לקשור אותי אם אני לא מתנגדת לך?" שאלתי אותו. הוא אמר שכשהוא קושר את אשתו היא לא מתנגדת ועניתי שאני לא אשתו. בכל מקרה הפסקתי לזוז וחיכיתי בשקט שהוא יסיים. הייתי קשורה כך שרגליי פתוחות וזרועותיי מונחות מעל ראשי. כשהוא סיים היא קמה, ופתאום קלטתי שהיא גם בחדר כי עד עכשיו היא ישבה על כיסא בפינה. היא התיישבה לידי, ליטפה לי את השיער והרגשתי שהיא יותר מנסה לפרוע אותו מאשר לעשות לי נעים. הוא התיישב מאחוריה והתחיל לגעת בה מולי, וזה היה יכול להיות מחרמן אלמלא היא הייתה כל כך שקטה. הוא לא הסתכל עליי בכלל, הוא היה עסוק בלחפון לה את השדיים, לסובב את הפטמות. היא עצמה עיניים. אחרי כמה דקות היא הפסיקה ללטף את שערי והתחילה להעביר יד על גופי. אני אוהבת כשנוגעים לי בגוף באיטיות, עוברים על כל האזורים הכי יפים, ממאנים לגעת בשדיים, משאירים את זה לסוף. נוגעים לי במותניים ובעצמות הבריח, מלטפים את זרועותיי ולאט לאט מתקרבים לחזה. אבל היא נגעה ישר בפטמות. התחילה לצבוט אותן כאילו היא מנסה לפוצץ חצ'קון. לא ידעתי איך לומר שזה לא נעים לי. אז אחר כך, כשהוא שאל אם ארצה שהוא יחדור אליי עניתי שלא והוספתי שהספיק לי לגמרי מהסשן. ראיתי על פניו שהוא מופתע אבל הוא לא אמר דבר, רק פתח את הקשרים. הם שאלו אם ארצה שנתחבק עכשיו ואמרתי שנראה לי שזה פחות מתאים, "אני רוצה קצת לעבד את מה שקרה פה לבד, אם זה בסדר מצידכם. אני חושבת שאני פשוט רוצה הביתה." אמרתי והלכתי, כלומר, כמעט ברחתי. לא דיברתי איתם יותר, כשהם שלחו לי הודעה יום אחרי אמרתי להם בקצרה שלא נראה לי שזה יעבוד ביננו.

היו לי מפגשים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, אבל מכל מיני סיבות שום דבר לא המשיך מעבר לכמה סשנים. היה זוג אחד שמאוד נהניתי איתם אבל הם לא היו בקטע של בדס"מ ולמרות שנהניתי גם מסקס ונילי, הרגשתי שזה פחות מה שאני מחפשת. איתם נפגשתי הכי הרבה, אני חושבת שמשהו כמו ארבעה או חמישה מפגשים. היה זוג שהייתי ממש בקטע שלהם אבל הם היו עסוקים כל כך שלא מצאנו זמן להיפגש ואחרי כמה ניסיונות הרגשתי שזה מוריד לי. בשלב מסוים הפסקתי לחפש, הרגשתי שכשזה יקרה, זה יקרה, ואולי קבוצות בפייסבוק לא נותנות לי את מה שאני צריכה. רציתי חום ואהבה. רציתי שיטפלו בי וידאגו לי. רציתי קשר עם אנשים רציניים שכבר יודעים דבר או שניים על זוגיות. אז הפסקתי לחפש, אבל לא הפסקתי לרצות. פנטזתי לעצמי מאוחר בלילה איך יום אחד אכיר את הזוג המושלם. כזה שיהיה דומיננטי בקשר וייתן לי את המרחב להתפרע. פנטזתי איך הגבר יחזיק אותי חזק בזמן שהאישה מצליפה בי, או איך הוא יזיין אותה מולי והיא תגנח כל כך חזק שלא תהיה לי ברירה אלא להתקרב ולגעת בה גם, מגבירה את הצעקות שלה עוד יותר. פנטזתי על אפטר קייר שבו אני אומרת שהכול היה לי מדהים, שאין שום נקודות לשיפור. רציתי אנשים שילמדו אותי דברים שלא ידעתי שקיימים, שנחקור ביחד תחומים שלא הכרתי, שיעשו לי דברים שלא ידעתי שאני רוצה שיעשו לי. בינתיים העברתי את הזמן בחנות הקטנה שלי, חנות לנעליים שבכנות הייתה די סתמית, עבודה זמנית עד שאבין מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי. כן אני יודעת שאין לי איך להבין את זה מסתם לשבת בחנות אבל זה מה שיש לי בינתיים. הייתי שקועה במחשבות על לאן החיים שלי הולכים כשנכנסה לחנות שלי אישה יפה. היא לבשה ג'ינס צמוד כחול וחולצה לבנה שהבליטה את החזה שלה. הוא היה גדול, אבל לא גדול מידי, מהסוג שמקנאים בו ושקצת קשה לנתק ממנו את המבט. השתדלתי לא לבהות. היא שאלה משהו על זוג מגפיים שחורים, אבל לא הקשבתי כי הקול שלה הפנט אותי. הוא היה רך אבל בטוח, עם גוון אימהי. "תחזרי על זה בבקשה?" אמרתי.

"שאלתי אם זה מעור אמיתי." היא אמרה בסבלנות. חייכתי אליה.

"כל המוצרים שלנו הם מאה אחוז טבעוניים, אבל זה דמוי עור מוצלח ביותר, בחרת בזוג מאוד איכותי, הוא עמיד במים ויכול להחזיק לך שנים." ניסיתי כמיטב יכולתי למכור לה אותם. "תרצי למדוד?", המשכתי, "איזו מידה את?" דרבנתי אותה.

"לא, נראה לי שאני מחפשת משהו עם עקב יותר.. חד." היא אמרה. היא הסתכלה עליי והרגשתי כאילו עיניה בעלות ראיית רנטגן. היא בחנה אותי מכף רגל ועד ראש ולא התביישה בזה לרגע. שערה היה אסוף לקוקו מרושל, מהסוג שרואים בסרטים, שכאילו נעשה בחוסר מאמץ אבל איכשהו יושב פשוט מושלם.

"חד.." חזרתי אחריה. "בואי נראה, לאיזו מטרה?" שאלתי אותה.

היא חייכה. יכולתי לראות שבמוחה היא רואה את המטרה בבירור, אך היא לא שיתפה אותי.

"נעלי ערב, משהו שילך טוב עם לינג'רי שחור." היא אמרה. לינג'רי זה הלבשה תחתונה סקסית, אבל מה הקשר לנעלי עקב? ישר עברה לי בראש המחשבה שהיא מלכה שולטת, אבל אמרתי לעצמי שלא כל מי שאני פוגשת בהכרח מסתיר חיי סקס פרועים. בכל זאת הסמקתי.

"וואו אממ אז את מחפשת סטילטוס בעצם?" שאלתי. היא הנהנה והמשיכה לסקור את החנות. הוצאתי לה זוג שאני חולמת לקנות לעצמי כבר כמה חודשים, הבעיה היא שקשה לקנות נעליים ב800 שקל עם משכורת של ארבע אלף. היא התרשמה מהם מאוד ומדדה אותם. רציתי להמשיך לדבר איתה ולא ידעתי על מה. "אפשר לשאול איפה את קונה לינג'רי? אני מחפשת כבר כמה זמן ולא מוצאת שום דבר שמוצא חן בעיניי." אמרתי. זה היה שקר מוחלט.

"האמת שיש לי הרבה דברים שאני מחפשת למי להעביר, את מוזמנת לבוא למדוד מתישהו." היא אמרה לי בפשטות, כאילו זה ברור מאליו ששתי זרות יחליפו ביניהן בייבי דול ותחתונים.

החלפנו מספרים, היא קנתה את הנעליים וחייכה אליי כשעשיתי לה חשבון. ליבי פעם בחוזקה כשהסתכלתי על הטלפון שלי ובהיתי בשמה. קראתי לה דליה לקוחה בטלפון, אך לאחר מכן שיניתי לדליה לינג'רי. התלבטתי אם לכתוב לה הודעה או להתקשר. אני שונאת לדבר בטלפון אבל איכשהו הודעה נראתה לי לא מכובדת ויותר קלה לסינון. פחדתי שהיא תתחרט על ההזמנה שלה, אז התקשרתי. היא שמחה לשמוע ממני והזמינה אותי כבר לאותו ערב. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י