התחת שלי כואב, לא מאמינה ששרדתי את היום הזה.
נפגשנו אתמול בפעם הראשונה, היית רך איתי, התעניינת בי ושאלת אותי המון שאלות והובלת אותי להיפתח אליך כמו ילדה.
לא יודעת איך אני מרגישה עם זה.
זה מפחיד, זה מעניין, זה בעיקר שונה כי זה לא קורה לי.
גם כשאני נשלטת אני בשליטה, אבל לא איתך.
הנחית אותי לשים עליך ראש, להוציא את הישבן, לחשוף אותו ולתת לך לצבוט ולסטור וזה כאב- רציתי עוד.
החולצה ירדה לה וגם החזיה ושוב אתה צובט ושוב זה כואב ואני כבר לא מצליחה להישאר בשקט, עכשיו אני כבר שבויה.
אני לא יודעת אם אני מוכנה לאדון חדש, הפעם האחרונה הייתה קשה...
אני יודעת שאני רוצה עוד ממך- להיות טובה בשבילך.
וכשיצאתי וחזרתי הביתה בתחושה אופורית שכזאת קשה לי לדמיין מצב שבו הקשר הזה לא מתפתח.
אני מפחדת, אתה יודע איך לגרום לי לאבד ריכוז, קל לי להתמסר אליך ואני בקושי מכירה אותך, זה לא מתאים לי, זה חדש.
התחת שלי כואב וכל מגע מזכיר לי איך אתמול הייתי בעננים, איך האדרנלין פרץ כמו מתוך הר געש ולא הפסיק לזרום בי עד עכשיו.
מחר זה כבר לא יכאב ואני אצטרך לפגוש אותך שוב.
בבקשה...
