לפני שנה. 7 באפריל 2023 בשעה 0:08
מתישהו הוא בטוח יישבר, אף אחד לא יכול לספוג כל כך הרבה.
אני רואה את הדמעה יורדת בשקט וחושבת לעצמי-
"לפעמים אפשר לשקוע כל כך עמוק בכאב, לאבד תחושה עם המרחב ולתת לגוף להיות כלי עבור פורקן הנפש.
צריך לעצור.
אני צריכה שהוא יסתכל לי בעיניים ויראה לי מה הוא מרגיש ואני צריכה לעטוף את זה עכשיו.
מחר יהיה לו קשה ואני רוצה שהוא ישכב, הוא עשה עבודה מצויינת היום."
