תמיד חששתי משולטים רכושניים. תמיד זה הרתיע אותי ולטובת הכלל בחרתי להפסיק.
לא הפעם.
הפעם זה קצת שונה, הפעם תחושת הבעלות היא דו סטרית והתנועה זורמת בה.
הפעם בחרתי לבקש.
נעניתי לבקשתי בחיוב ובתנאי, הרי האדון שלי דואג לי ודואג למעמד שלי בנינו ומבין את טבע הדחף.
כל שולט אמיתי יבין שזה לא משהו שאפשר להדחיק.
כמעט נשכתי אותו אתמול, ממש כמעט.
הצוואר שלו היה קרוב ויכולתי להרגיש את הלב שלו פועם וכל כך רציתי להכאיב אבל אסור לי.
זאת עבירה חמורה.
יש זמן בשביל זה ואני ילדה טובה.
בחרתי נכון הפעם, איתו. בחרתי מקום בטוח בפעם הראשונה בחיי. בחרתי שולט שמשתמש בי באופן שעונה על כל משאלותיי.
כאן אין מלחמות. אפשר לנשום.
לשחרר.
ועכשיו שדים עתיקים עולים מתוך שאול הדמיון והולכים על פני הארץ, מחפשים קורבן לטמון בו סבל.
מבקשים פולחן.
הכל תחת ידו של הגבר אשר עיצב אותי להיות למענו.
הכל ברשותו ובזכותו.
