אוסף שטויות

קוראים לזה 'לילה של אלבומים', וזה קורה כל לילה מאחת עד חמש או שש בבוקר.
במהלך השעות האלה, אני מוצאת את עצמי מקשיבה בדבקות, ופתוחה לכמעט כל דבר שיבוא.
ריקי גל? סבבה. אריק קלפטון? עוד יותר סבבה.החלונות הגבוהים? נו טוב.
ככה זה, כל לילה, האנשים הקטנים שבתוך הרדיו מחליטים מה אני אשמע, ואני תמיד נותנת לזה צ'אנס, גם אם זה איזה אלבום ישראלי שכוח אל משנות השבעים המוקדמות.
מצד אחד, גיליתי ככה כמה אלבומים מדהימים, שלא הייתי מגיעה אליהם אחרת, ומצד שני, אני זוכרת לילה אחד גרוע במיוחד שכל מה שרציתי היה משהו לשקוע בו, אבל הרדיו התעקש ללכת דווקא על 'טרבלינקה' של יהודה פוליקר.
כמו בסשן, גם כאן יש מילת ביטחון, וקוראים לה 'לכבות את הרדיו וללכת לישון'.

אוף, כבר המון זמן לא שמעתי את החברים של נטשה, הספקתי לשכוח כמה הם מדכאים אותי.
תודה לכם, 'לילה של אלבומים'.
😄