פרולוג

ושוב, הכפתור להשמדה עצמית נלחץ אבל זאת לא לחיצה קטנה זה טאק טאק טאק טאק טאק טאק פיצוצים של לחיצות ברצף עליו

כאילו כמו תמיד אני מזמין את האסון

פותח את העיניים לרווחה רואה אותו בא

מחייך כמו מפגר

וכשהוא פוגע בי אני מתרסק למיליון רסיסים עד שהוא מגיע, עוד כשאני מסתכל על האופק ורואה אותו אני מחייך:) מחבק אותה חזק חזק כשהיא ישנה, מרגיש את הגוף הצנום שלה מתערבב עלי 

מתעורר בשבת ב7.30 8

כמו הקשיש שאני חחחחחחח

מסתכל עליה כשהיא עוד ישנה

מחייך

ובאותה שנייה החיוך יורד

אז.... למה כן: 

כשהיא מסתכלת לי בעיניים המילים מתבלבלות לי. 

היא גבוהה ממני בראש ושוקלת חצי מהמשקל שלי. 

אני בגיל של אבא שלה(שנתיים הפרש).

היא פליטה מאוקראינה (פאק זה מחרמן חחח) 

המבטא 🤤

אני מודע לכמות המחזרים שלה, והיא עדיין בוחרת בי. 

היא גרה צמוד אלי, אשכרה דלת יד 

למה לא: 

היא רק משחק, היא לא מה שאני צריך 

הבן שלי לא אוהב אותה 

האאא והיא עושה ציפורניים לגרושתי, עוד מלפני שהתגרשנו.... (מה אני מפגר????? אני עובד כל כך קשה על לשמור על היחסים הטובים אחרי הגירושים, למה אני עושה את זה שאני יודע שזה יפגע בה?? למה להרוס? הרי אני לא מאוהב בה, אני לא רוצה אותה לטווח ארוך 

ושוב, הכפתור להשמדה עצמית נלחץ 

יש לי עוד זמן לבטל